little thoughts from a little monster

זה שטות לחלוטין , 

זה משהו מהעבר 

זה לא אמור להשפיע עלי ככה

במיוחד זה ! 

ואיכשהו 

דמעות נקוות בעיניי 

מאיימות לצאת החוצה 

לפרוץ את החומה 

אין לי כוחות לזה

על הברכיים 

במקומי הטבעי

איך התגעגעתי

התחלתי משו חדש , מרגש ומפחיד בו זמנית

אני גאה בעצמי על כול רגע שאני מתמידה

נכון זה קשה ונכון אני לא תמיד הצלחתי בעבר

אבל עכשיו זה מרגיש שונה

אני מרגישה שאני יכולה

אני יכולה לעשות את זה ולא להיכשל שוב

התחלתי משו חדש , מפחיד לי 

אני מתגברת על הפחד וצועדת קדימה

התחלתי דברים חדשים 

דברים שעושים לי טוב , נמאס לי מדברים שלא עושים לי טוב.

אני גאה בעצמי 

אבל אני גם מפחדת על עצמי .

צעד צעד.

נכון? 

אני צריכה ללמוד לשחרר יותר

לשחרר את המוח ממחשבות טורדניות 

כול הזמן עובד שעות נוספות

אני צריכה ללמוד לשחרר

לפני יומיים היה לי יום קשה 

קשה שהפך לרך.

קשה שהפך לשמחה מרובה בהמון צחוק וכיף.

אין דבר יותר מרפא מצחוק

ואם זה מגיעה גם האכזבה

של דברים שלא קרו 

דברים שלא היו 

ולמה בעצם אכפת לי כולכך?

הגבולות הם שלי , אני הצבתי אותם.

המוח לא שקט , ממש סתם.

אני יודעת מה טוב לי ומה אני רוצה

ולא, אני לא מתפשרת

גם אם זה אומר לוותר על משהו לחלוטין

Up is down and down is up

אבל מה בעצם אני רוצה בכלל? 

לפעמים אני מרגישה כמו אליס 

רצה אחרי הזנב של עצמי בעולם לא מובן

איך אני אדע מה גבול אם הגבול מעולם לא נחצה ? 

איך אני אדע מה אני רוצה עד שאדע מה לא ? 

ואיכשהו בין כול הטירוף יש קצת שקט 

רק קצת 

חורף עכשיו 

זמן לספר טוב ושוקו

אני לא יודעת למה אבל המצב רוח ירוד,

אני עייפה ומותשת ורוצה לישון 

כול מה שאני רוצה זה לסלק את כולם ולזחול למיטה

להרדם ולשקוע בחלומות

שם אתה מגיע , איך אני אוהבת שאתה מגיע 

החלומות לא שווים למציאות 

להיות איתך כשאתה עמוק בגרון שלי ועמוק בתוכי 

לחלום שאתה ממלא אותי בכול חור עד הסוף 

אני לא יכולה להפסיק לחשוב על הלילה אתמול

כמה נוח וטוב אני מרגישה בזרועותיך 

כשהן כרוכות סביב הצוואר שלי 

כשהן בתוכי , קשורה וכנועה

ושלך לחלוטין 

באותו הרגע 

זה תמיד מפליא אותי 

הדיסוננס בין האקט לבין היום של אחרי

הצלילות שבפנים והצלילות שבחוץ

נלחמים על מי ינצח בתוך הכאוס

מחשבות על איך אתה מרגיש בתוכי

כמה מלאה אני מרגישה 

איך הדמעות נקוו בעיניי כשהרגשתי דיגדוג

עמוק בגרון במקומות שלא דוגדגו מעולם.

איך ככה ? 

איך היית בדיוק מה שהייתי צריכה 

בדיוק אלי בצורה שלא חשבתי אפשרית

לא ידעתי.

האם אתה תהיה ההוא? 

ההוא שיסחוף אותי לעולם לא נודע 

עולם שלם של קסם ואור

או עולם של אופל וסגרירות

בשני המקרים התסחוף אותי בעולם של כאב?

לא מהסוג הכואב

הסוג הנעים 

העוטף

האם אתה תהייה ההוא?

ההוא שסוףסוף יתן מקום

מקום לכול הצדדים שבי

הרך והקשה.

אני יושבת לי במיטה וחושבת על כול הדברים שהייתי רוצה שיעשו לי ,

כול הדברים שהייתי מוכנה לעשות בשביל האדם המתאים, הדום הנכון, הגבר האחד ההוא.

זה שיתפוס אותי ויעיף אותי לעננים, שיגרום לי לראות כוכבים מרוב כאב , מנטלי או פיזי 

זה כבר לא משנה לי, בשלב זה אני אקח מה שיתנו לי .

אבל מה אני מבלבלת את המוח ?

כבר חשוך בחוץ,

אני סתם כאן עם המחשבות הקטנות שלי 

עם המפלצת בתוכי שגם רוצה למצוא מקום