בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

ערק ומעשים טובים

רק על עצמי לא ידעתי לספר, אבל אעשה עבורכם השתדלות
לפני יומיים. יום שלישי, 10 בפברואר 2026 בשעה 5:10

היא כותבת נהדר. היא השראה להרבה נשלטות בכלוב. יש לה יכולת להביע במילים מה שלעיתים קשה להביע פנים אל פנים.  תיאורים שמשאירים מקום לדמיון. אלגנטיות נשית, סוג של אליטה ממגנטת של אישה ופרסונה.

מפעם לפעם תמונה אומנותית המגלה וחושפת טפח. לעיתים מעט יותר. תמיד זה מלווה בשיר שמתאים את עצמו לסיטואציה, וכמובן בתוספת תגים אימוג'י.

אבל בחוזה הכתוב שאפשרנו לעצמנו. הסכמנו למתוח גבולות ולאפשר לפרץ יצירה לתת אותותיה, בלי פילטרים, בלי ניואנסים... נטו,  הבדס"מ שלי שעכשיו הוא גם שלה.

אני לא מבקש הרבה...אין לי התכונה של יצירת משימתיות, תבואי ככה, חכי לי ככה... פשוט תבואי!

הצפתי את החדר בנירות ריחניים ומוסיקה שאני בעיקר אוהב. היא הגיעה. לבושה כמו שהייתם מצפים מליידי שמבקרת בעולם כמו שאני נכנס לשירותים.  קלאס!

__________

היא חייכה אלי ואמרה היי. התגובה הייתה סטירה מטלטלת. הפחד על עיניה קסם לי. משכתי אותה פנימה, אוחז בשיערה בעורפה ומצמיד קרוב אלי.

"את ממש יפה היום גברת ..."

ירקתי בפניה ומרחתי ביד את כל האיפור על הפרצוף המתוק שלה.

"את לא הגעת למוזיאון הלובר, כלבה מטונפת. אין טעם להתייפות."

היא ניסתה רגע להבין מה הסיטואציה ולמה היא פתאום מופתעת אחרי שהבינה כל פרט בתיאום ציפיות. 

אבל הסטירה השנייה לא איחרה לבוא.

הצמדתי את היצור העלוב הזה לקיר חופן את גרונה כאילו הייתה עוף למריטה ומתבונן בה כאילו הייתה כלום ושום דבר.

החדרתי אצבעות עמוק לתוך גרונה. עיניה יצאו כמעט מחוריהן והמון רוק וריר נשפך ממנה כשהיא מאדימה מהחניקה. קרעתי ממנה את הבגד העליון.

היה נראה יקר...אבל ארכוש לה חדש.

 

שדייה הזדקרו. רק מהקירבה לכף ידי. מתחתי את פטמותיה והספנקתי אותן כאילו היו מערכת תופים משומנת.

קירבתי את פי לאוזנה ולחשתי לה בסוד... "את בסדר בייב"?

היא הינהנה בראשה לחיוב ספק פחד ספק עונג

"ואת זוכרת את מילת הביטחון שקבענו?  כי אני לא"
"קובה סלק" היא לחשה.

"את אוהבת שדאדי פסיכופת"?

היא עשתה כן עם הראש...בקושי רב כי הייתה צמודה עם הראש לקיר לפותה בגרון.

נישקתי את פיה.  קצב פעימות ליבה נרגע.

"באתי לקלקל אותך, טינופת של מילים"

ובעודי אומר גררתי אותה למרכז החדר. שכובה על הריצפה.

רגל בנעלי טימברלנד מועכות את פניה היפות וישבנה מורם למעלה מפסק את החורים שהיא מקווה לשמש עבורי.

חומרי סיכה מאוד חשובים בפעולה אנאלית. אבל אנחנו לא שם.

חדרתי לחור תחת שלה באמצעות יריקה הגונה וטכניקה של דפיקה שרק זין מעוקם כמו שלי יידע לעשות.

הרעשים שהיא ניסתה להחניק היו כמו יצירת אומנות. רק הגברתי קצב...ואז הוצאתי וירקתי פנימה לחור הפעור והאדום שהפך להיות רכוש אישי שלי.

האימפקט היה עדין יותר. מדורג. אבל יצר את התודעה הנכונה אצלה. שהיא כלום ושום דבר. רק סימון וי לתחת שלה.

קמתי והשתנתי על שיערה כל גופה נרחץ בשתן הלבן... כשהרצפה הופכת לזירת פשע.

"עכשיו קומי למצוץ, מתובל בשתן ובצואה שלך כלבה."

הגרון עמוק הוציא ממנה מלמולים שרק זר יבין אבל כשגמרתי ולא הוצאתי עד שהכל החליק בגרון

ואז עטפתי אותה בשתיי ידיי. הרמתי את היצור השביר הזה. ניגבתי במטלית חמה את פניה וגופה. ליטפתי את שיערה.

היא הייתה נראית כ"כ יפה ככה. ממש כמו שדמיינתי.

"את מוכנה לעוד בייב"?

היא הינהנה..ואני בטוח שגם הבחנתי בחיוך קל.

 

 

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י