|
|
|
או בקיצור זקוק דחוף לרעיונות והעצות שלכם
כי אני חרמן אשששששששש ואסור לי לגמור
כל טיפ או עצה תתקבל בברכה
לא חיפשתי משהו ספיציפי באותו ערב, פשוט נכנסתי שוב לאתר המצלמות הזה שאפשר לפגוש אנשים ואם לא מתאים פשוט עוברים למצלמה הבאה.
הפעם במזל שאף פעם לא קורה לי, רק נכנסתי והוא היה הראשון – בהיר, שעיר, גברי.
חזה רחב, זרועות עבות, זקן בלונדיני קצר, עיניים כחולות כמו קרח.
הוא לא דיבר הרבה.
רק הסתכל.
ואז כתב:
"טלגרם. עכשיו."
לא שאלתי למה.
פשוט עברתי.
הוא לא ביקש תמונה.
הוא לא ביקש כלום.
רק:
"יאללה תדליק מצלמה. לא צריך פנים. רק גוף."
הייתי לבד בבית כמו תמיד עם אוזניות בלוטוס שבכל זאת לא כל העולם ישמע אותנו לכו תדעו מה הוא יצרח פתאום. וכמובן מצלמה פתוחה.
הוא לא הראה פנים.
רק יד אחת – בהירה, שעירה, עם ורידים בולטים – מונחת על שולחן עץ כהה.
הקול שלו יצא מהאוזניות, נמוך, איטי, כמו חול שזורם לי ישר למוח.
"תתשפט."
הידיים שלי זזו לפני שהמוח הספיק לחשוב.
"תיגע. לאט. תראה לי איך אתה מתחרמן."
הזין שלי עמד לפני שהבנתי מה קורה.
שבוע כבר לא גמרתי, והייתי חמרן רצח שפשפתי בטרוף.
ואז הקול שלו - "עצור."
היד שלי קפאה.
"שוב."
המשכתי.
"עצור."
הקול שלו דילג על השכל שלי ועל המוח וישר הגיע למערכת העצבים כנראה, אחרת אין לי הסבר לזה
הוא לא נגע בי.
הוא רק דיבר.
והמילים שלו הפכו לפקודות.
"תלטף את הפטמות. חזק. תצבט. תמשוך."
"תכניס אצבע לפה. תרטיב. תעבור על הראש. עיגולים."
"תחשוב עליי. תחשוב על היד שלי על הצוואר שלך. תחשוב עליי אומר 'עצור'."
המוח שלי כנראה התפייד, רק הגוף נשאר. רק צייתנות.
הוא שמע את האנחות שלי.
הוא שמע את הרעד.
הוא שמע את ה"בבקשה" שיצא לי מהגרון.
והוא חיכה.
חיכה עד שהייתי שבור.
עד שהייתי מוכן לבכות.
עד שהייתי מוכן להתחנן.
ואז הוא אמר:
"עכשיו תגמור. בלי ידיים. רק תחשוב עליי. תחשוב על הקול שלי. תחשוב על היד השעירה שלי על הגב שלך. תתרכז בקול שלי... תגמור"
הייתי כל כך קרוב, כל כך מלא, שרק המילה הזו – "תגמור" – הספיקה.
התפוצצתי.
חזק.
הזרע ניתז על הבטן, על החזה, על הסדין.
הגוף שלי רעד, ללא הפסקה.
הוא לא אמר כלום.
רק שמעתי את הנשימה שלו, קצת מהירה יותר, ואז –
"לילה טוב, ילד."
המסך השחיר.
אני עוד מנסה לקלוט מה קרה ולהסדיר נשימה.
אבל אז –
הודעה חדשה בטלגרם:
"מחר. אותה שעה. הפעם – אני אראה לך משהו."
אני לא יודע מה הוא מתכנן.
אני לא יודע אם אני רוצה לדעת.
אבל אני יודע שאני אעשה שמניות באוויר כדי להיות באותה השעה בבית ולפתוח מצלמה.
מה השלב הבא ?
