לפני שבוע. יום שלישי, 10 במרץ 2026 בשעה 3:56
הייתי אחרי יום ארוך שגם ככה התחיל רע, משימה שהתארכה עד שתיים בלילה, הרגליים כבר כבדות, הגוף דביק מזיעה המדים נצמדים לגוף. כולם כבר ישנים מזמן בחדרים, רק אני עוד מסתובב בפלוגה כמו רוח רפאים, מפנטז רק להניח את הראש במיטה.
כבר כמה ימים אני נכנס לכלוב לחפש לי אדון חדש, החיפושים מתישים אבל גם מחרמנים. הזין מתקשה המון אבל אף פעם לא באמת גמרתי, רציתי לגמור בשביל האדון הנכון. אבל אחרי היום הארור הזה, הרגשתי שמגיע לי פשוט רק להתקלח ולשחרר אולי ככה היום הזה יסתיים באקודר יותר מוצלח. לקחתי את המגבת והדברים שלי והלכתי למקלחות.
בצה"ל, כמו תמיד, מים חמים אף פעם לא היתה הבעיה, גם בשתיים בלילה. אבל בגלל שהיינו חדשים במוצב המפל"ג עוד לא תלו את הווילונות במקלחות. וואלה אף פעם לא הבנתי את הקטע הזה שפלוגה לוקחת איתה את הוילנות שהיא מסיימת קו. הורדתי את המדים, שניה וחצי לאפס את הטמפרטורה הנכונה במקלחת ואני מתחת המים החמים, הרגשתי איך החום נמס לי על הכתפיים, על החזה, יורד לבטן. הזין כבר חצי עמד לי. סגרתי עיניים, לקחתי סבון, התמסרתי למים החמים התחלתי ללטף את עצמי לאט, מתמסר לחום והזרם של המים - כמה הייתי צריך את זה. האצבעות מחליקות על הזין, ה pre-cum מתערבב עם המים והסבון. נשמתי עמוק, גנחתי בשקט, כמעט לא נשמע. הבטן התכווצה, הפטמות נוקשות. דמיינתי ידיים אחרות, גבריות, שעירות, לוחצות חזק יותר. התחלתי לשפשף מהר, הזין ביד, אדום וקשה, כואב נעים.
ואז הדלת נפתחה.
לא שמעתי אותו נכנס. רק הרגשתי את זרם האוויר הקר, ואז ראיתי את אורן. החופל של הפלוגה נמוך, קרחת מבריקה עם זקן שחור-שחור וסמיך, עניים חומות כהות. הוא הסתכל ישר עליי, בלי בהלה, בלי צחוק. רק מבט אחד ארוך, חודר, כאילו הוא רואה הכול - את היד שלי על הזין, את ה-pre-cum שזולג, את הפנים האדומות שלי.
קפאתי. היד נשארה שם, לא זזה.
הוא אמר בקול צרוד, שקט, כמעט לחש:
"אל תפסיק בגללי. הכל בסדר."
ואז פשוט התפשט. חולצה, מכנסיים, תחתונים, הכול נפל על הרצפה. הגוף שלו היה כמו פרווה חיה: שערות על החזה, על הבטן, הגב שלו מכוסה בשערות שחורות סמיכות, ארוכות, מתולתלות, מבריקות מזיעה. הוא נכנס למקלחת שלידי, פתח מים, התחיל להתקלח כאילו אני לא שם. אני ניסיתי להמשיך, אבל היד רעדה, הזין פועם חזק יותר דווקא מהמבוכה. הרגשתי את הדופק בכל מקום, בצוואר, בפטמות, בחור שהתכווץ. גמרתי ככה, בשקט, גניחה חנוקה, הזרע ניתז על הרצפה ונשטף מיד. הוא לא אמר מילה. רק סיים להתקלח, התנגב, יצא.
שלושה ימים עברו כאילו כלום.
הוא דיבר איתי כמו עם כולם. "מה נשמע מתן?", "תעביר לי את המים", מבטים קצרים בפלוגה. אבל אני הרגשתי מוזר בכל פעם שהוא עבר לידי. הזין מתקשה קצת בתחתונים. הפטמות התקשו מתחת לחולצה כשהוא התמתח והשערות בין המכנס לחולצה הציצו. חשבתי כל הזמן: למה הוא לא אומר כלום, הרגיש לי מוזר שהוא מתעלם בבוטות כזו. כאילו הפוך ממה שחשבתי שיקרה.
בלילה השלישי נסענו למעצר באיזה מחנה פליטים. עלינו כל המחלק על הפנתר הממוגן, חושך מוחלט בפנים, רעש כבד של המנוע, כולם שקטים או ישנים. הוא התיישב ליידי מאחורה. הרגשתי את החום שלו, את ריח הזיעה מעורבבת בדאודורנט עדין. עשר דקות של שקט עברו, כבר חשבתי שזה באמת במקרה שהוא התיישב לידי. ואז, בקול נמוך מאוד, אמר לי:
"שלא תחשוב ששכחתי."
הלב שלי קפץ. הרגשתי את טיפות הזיעה על הגב, את הבטן מתכווצת. מה לעזאזל אני עושה עכשיו? מה הוא רוצה? הסתכלתי קדימה, לא העזתי להפנות ראש. המחשבה הראשונה שלי היתה להתעלם לעשות כאילו לא שמעתי מה שאמר.
הוא המשיך, לאט, צרוד:
"התלבטתי אם לרחם עליך או לספר לחבר'ה... מעניין מה יגידו החברה בפלוגה על החבר הדתי שלהם שהוא גם חרמן כזה, וגם מתאונן במקלחות כמו ילד בן שש עשרה..."
המילים נחתו לי כמו אגרוף בבטן. הרגשתי את הפנים בוערות, את הנשימה נעתקת, את הדופק בכל מקום בגוף לא ידעתי מה לחשוב, הוא רציני? הוא יספר? מה יקרה אם כולם ידעו? אני אהיה הבדיחה של הפלוגה...
"מה... מה אתה מתכוון?" לחשתי, קולי רועד, מנסה להישמע רגוע אבל לא היה לי ספק שהוא לא האמין לבטחון שניסיתי לשדר .
הוא צחק חרישי, נשימה חמה על האוזן שלי:
"אתה יודע בדיוק למה התכוונתי, אני מתכוון שראיתי אותך. ראיתי איך גמרת שם, רועד כולך, הזרע משפריץ לכל עבר. זה היה... חמוד. אבל החבר'ה, מה הם יחשבו?"
הרגשתי את הזיעה זולגת לי על החזה, מתאספת מתחת לחולצה, המח שלי דפק כמו פטיש "אתה... אתה לא תעשה את זה, נכון?" אמרתי, קולי כמעט נשבר, אבל עדיין לא מתחנן. עדיין מנסה להחזיק את עצמי. "טוב, מה אתה רוצה בעצם..."
הוא שתק רגע, בונה את המתח, כאילו יודע בדיוק איך זה משגע אותי. ואז:
"אני הולך להחזיק לך את הזין כל הדרך עד שניגע, ואז אני אשכח מכל זה...רק עד שנגיע לא משהו דרמטי - סבבה?"
הרגשתי שאני צריך לקפוץ על המציאה, תכלס לא משהו שהיה נשמע לי באמת דרמטי, אני אוכל לעמוד בזה. "כן... אורן," לחשתי בקול שבור.
ואז, בלי אזהרה, הוא הוריד את הפליז שלו שם אותו על הברכיים של שנינו- גם ככה חשוך מספיק בפנתר, אף אחד לא באמת רואה, חצי כבר נפלו גמורים. היד שלו קצרה, עבה, שעירה - נשלחה מתחת למכנסיים שלי. האצבעות נכנסו מתחת לתחתונים, תוך שניות הוא אחז בזין שלי. הרגשתי את החום של כף היד, את השערות על פרק כף היד מתחככות בעור הבטן שלי. הוא לא מיהר. לחץ קלות, מלטף את ראש הזין במעגלים איטיים, הזין שלי התחיל להתמתח, לאט לאט ה-pre-cum הגיע. הוא התחיל בלחיצות על הזין עצמו.
ניסיתי לשתוק. לא לזוז. רק נשימות כבדות דרך האף. הרגליים רעדו, הבטן התכווצה, הפטמות נוקשות וכואבות מתחת לחולצה.
הוא לחש לי באוזן, נשימה חמה על הצוואר:
"תרגיש כמה אתה רטוב.. רק הפעם בשבילי... רק תיזהר לא נראה לי שאתה רוצה לגמור...בטח לא פה באמצע."
הוא משך לאט, עצר כשחשבתי שאני קרוב, לחץ חזק יותר כשהרגיש שנרגעתי.
היד שלו חזקה, בטוחה, שולטת.
הרגשתי את הדופק שלו דרך האצבעות, את הזיעה על הידיים שלו נמרחת על הבטן התחתונה שלי.
מידי פעם הוא העביר את האגודל שלו על הראש של הזין שלי, משחק קלות עם הPERCUM שהצטבר שם.
הוא לא נתן לי לגמור. כשהגענו, כשהמנוע נדם, הוא הוציא את היד לאט, מנגב אותה על הפליז שלי, על הבטן שלי, משאיר אותי רטוב.
ורק לחש לי: "שמח לראות שנהנת. זה רק ההתחלה."
ירדתי מהפנתר רועד כולי. מנסה לסדר את הזין הבולט שלי בתוך הבוקסר,שכבר הייתי בטוח שספוגים בטיפות הזרע שלי, הרכשתי את טיפות הזיעה זולגת לי לאורך הגב. את המבט שלו כשנכנסנו למחנה.
הוא לא אמר כלום יותר.
אבל אני יודע שהוא לא סיים...
קראתם עד פה?
בחייאת תנו איזה תגובה, ספרו מה אהבתם? מה הייתם רוצים שיקרה?
השקעתי הרבה על הסיפור הזה.
תמונות(9)
שליטה גברית(24)
צבא
גייז(15)
מילואים
שליטה וירטואלית(15)
