כמה דקות לפני שאבדה התקשורת
ראיתי אותך בבואת המראה.
התרגשות עברה לי בבטן.
הרוח קרה והבירה מחממת,בתוספת של שיר חדש מתנגן באוויר.
לא ציפיתי לפתוח יותר , לא ציפיתי לפתוח בכלל.
מילים חסרות משמעות לפעמים.
מוציאה אנרגיות שופכת את עצמי , חופשי מאוד חופשי.
לא ציפיתי להתרגשות כזו , שכל מגע הופך להיות יותר ויותר חזק עד כאב, גורמת לתחושה של עוד.
אל תפסיק ,לא יודעת לאן זה יוביל אותנו, אני רוצה לגלות.
אני מלאת תעווה ,שאתה רעב לה .
אני חופשיה כמעט כמוך .
ואתה טוב ואתה רע, אתה חזק כל כך . כל כך חזק שאני לא יכולה עליך. אני לא רוצה להיות .
התשוקה הזו מטריפה לי את הגוף.
החזה שלי כאילו מעופפ לו, תחושה של קלילות עם פטמות נשוכות. מרגישה אותן בכל רגע , בכל תנועה .
גופך גורם לי לעוף בעננים, אתה בתוכי ואני רואה כוכבים , הן כל כך יפות ,צבעוניות נוצצות.
מה יש לך שם? ביידים בראש , אתה לא סוטה ,ובכל זאת לא הולך בדרך הידועה מראש.
מבט אחד שלך מספיק לגרום לחליקים שלי להסתובב כמו ספירלה. לא משנה איפה ואיך, אני מכונה.
אדומה מרוגשת ,שיחררת אותי מסופקת.
שמש יפה שיחמם ימים קרים.
לפני 16 שנים. 26 באוקטובר 2008 בשעה 9:57