צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בועות

מפריחה בועות סבון
לפני 15 שנים. 23 באוגוסט 2009 בשעה 10:52

ולפעמים אני תוהה על חשיבות הזמן בנינו
הרי שכל מה שהייה בין שנינו לא נעלם
הכל עוד קיים נושם חיי,
אז מה זה משנה אם זה הייה או הווה או יהיה
ככה זה מבחינתי .
אנחנו חייבים לקיים את ההסכם שלנו?
אני חושבת שאני לא עומדת בזה ,אני נסחפת, נסחפת לדברים האלו.
אולי מחיפוש המקום החסר שלך בחיים שלי , את הצד החם במיטה, את המדף השני בארון
את ריח הזיעה מהחולצה שהורדת אחרי יום ארוך וחם, את הגרביים שמונחים על הנעלים שלך בפינת החדר והמגבת השניה במקלחת את צליל הצחוק שלך .
הוחכות לקיום שלך בחיים שלי.
אני לא יודעת אם אתה עומד בהבטחות שלך ,
אם אתה קם עם חיוך בבוקר מחייך להר מתמתח משתחרר ומאושר.
אני עומדת בכולם, חוץ ממה שאתה רואה כאן.
גם אחרי כל הדברים שהפרידו בנינו
גם אחרי כל המרחק שעברתי ואחרי הדרכים שהלכתי בהם וגם מהתוצאות של הבחירות שלי שהובילו אותי לחלומות שלי שתמיד דחפת אותי אליהם . וגם אחרי כל הזמן שעבר וכל שהייה ,
מהמרחק של כל אלו ,אני מרגישה אותך.
כאילו נסעתי ,ועוד מעט אני חוזרת ואתה מחכה לי,וכשאני חוזרת אחבק אותך ואתה תנשק אותי ונתרגש ונצחק ונלך יחד.
הזמן איבד כל משמעות מבחינתי
אולי זה געגוע .
אני מתגעגעת אליך
מתגעגעת לכל מי שאתה ומי שהיית בחיים שלי .





להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י