עכשיו אני מבינה שמה שחשבתי עליו כחסר חשיבות הוא דווקא הדבר החשוב ביותר בשבילי.
עכשיו אני יכולה לראות שיש רק מקום אחד להגיע אליו, שאליו אשאף תמיד . וזה הכי גבוהה.
אין סיבה או הסבר הגיוני לרגשות האלו , אולי אני מכורה לאהבה .
אבל לא אבכה בשבילך או עליך , לא אשאל אותך אם תהיה לצידי תמיד האם תאהב אותי תמיד .
זה כל כך מרתק איני יכולה להפסיק את ההשתוקקות המתמדת הזו , אתה מדבק.
זה הדבר המוזר ביותר שאני יכולה להרגיש .
אני מסתכלת סביבי ובתוכי לא השארת חותמת . נתתי לך להיכנס הטרפת את רוחי ועליתי למלעה , אתה זה שתפסת אותי ועכשיו אני זו שמשחררת אותך.
כי אני לא מצפה שתאמר לי שאתה יכול לאהוב אותי כמו שאף אחד לא יכול, אני לא מחכה שתאמר קחי את ידי בואי איתי אני אוהב אותך עד הסוף.
תבין שיש דברים שהם מעבר למילים, מעבר למשהו שניתן לו צורה.
עכשיו אני מבינה שזה הייה קצר , שזה הייה יכול להיות יותר טוב.
לפני 14 שנים. 23 בספטמבר 2010 בשעה 22:48