אהוב 🩷
התארגנתי לכבודך. המקום מקורצף, המיטה פתוחה, ומצעים נקיים ומזמינים מתוחים עליה.
אנחנו עושים את טקס התה,
מדברים על היום שלנו, אתה על העבודה, אני על הלימודים... על התחושות שבאנו איתן, על המחשבות והרגשות לקראת... על מה שהולך להיות.
מתחבקים קרוב.
אני יודעת שאצלך, יש לי מקום.
ואתה יודע שאיתי, אתה יכול פשוט להיות.
שלווה.
ומתוך זה, הדדיות גדולה ורצון נעים.
אני עדיין מופתעת לפעמים, שיש בנינו משיכה כזו. ונוצרת את זה בפנים, לצד התקשורת הכנה והכבוד השורר בנינו.
במבט בנינו יש הסכמות.
כשמגיע הזמן אתה קם ומוציא מהתיק את החבל שבחרנו ביחד ווידאנו שהוא גם בטיחותי, גם קל להתעסקות וגם נעים על העור.
לאט.
אתה תמיד מתחיל לאט... נותן לשנינו זמן להתקרב ולבחון.
אתה מגיש את החבל קדימה ואני יודעת להיעמד בדיוק בתוך טווח התנועה של הידיים שלך.
אתה כורך את החבל סביבי, ונותן לי רגע להתרגל למגע וללחץ שלו עליי,
העיניים של שנינו יוקדות
ואז אתה כורך אותי, מעביר סביבי חבלים שיוצרים צורה שיפה בעיניך, על החזה שלי.
חשוב שזה ימצא בעיניך חן.
אתה מורה לי לפתוח את ידיי לצדדים וקושר אותן בשני חבלים עבים ומפותלים לקצותיו של מקל ארוך.
הם אוחזים בי כמו שני נחשי חנק גדולים ורעבים ומותירים אותי פתוחה ופגיעה בפניך.
גם אני רעבה ומוכנה בשבילך. עיניי נעוצות בשלך בזמן שאתה מסתכל עליי מקבלת את המצב בברכה ובכניעה שלמה.
ואתה בוחן, בודק איתי שהכל בסדר, מעביר שתי אצבעות בין החבלים לגופי, כדיי לאמוד את המרווח - ואני מגיבה - בהתנשמות חפצה.
עורי מחושמל מהמגע של ידך ואני משתוקקת לעוד -
כן, קיבלת את התשובה שלך. ועכשיו -
עכשיו, הידיים שלך מציירות על החזה שלי בעזרת כלי מתכת דק, מתגרה, זה לא מספיק חד כדיי לחדור את העור אבל זה שוקע עמוק בתוך העור הרך והגמיש שלי ויוצר אדוות בבשר.
יש בזה משהו מרגש; פסים דקים של כאב קר הופכים לשבילים אדומים ולוהטים.
אנחנו כאן ועכשיו.
שנינו מרוכזים, מגורים, מחוברים בבועה שלנו ביחד.
שנינו בוחרים מה לעשות.
אתה בפעולות האקטיביות שלך איתי ועליי, ואני - בהיענות שלמה ובוטחת.
הציצים שלי מגורים כל כך ונפוחים...
הגוף שלי פתוח לקראתך.
הניגוד בין התנוחה הפתוחה, הפגיעה הזו, הקור של מגע המתכת והעמידה הדוממת שלי מולך, אל מול החום הלוהט, התשוקה, הכמיהה האדירה להצמד אליך והטלטלה העזה שאתה עושה בעולם הפנימי שלי מעלה לי את הגוף בלהבות.
העור שלי חש כל תנועה באוויר.
אתה מזהה את המבט המתחנן הזה, אתה כבר מכיר.
אתה מגיש יד לבין הרגליים שלי ומרגיש כמה הכוס שלי חם ורטוב.
בלי שבכלל הורדת לי את התחתונים, לא צריך.
אתה גוזר את החולצה שלי, חושף את הגוף, את הבשר המתפקע מתוך קשירת החבלים המסורגת, יוצר עבורך גישה נוחה.
אתה מלטף טיפה.. נהנה לראות את הפטמות עומדות, את הרעד שעובר לי בגוף, את החזה עולה ויורד, את השבילים שיצרת עליי...
אתה מכניס שתיי ידיים מתחת לחצאית שלי ואוחז לי בישבן בעוצמה, מעסה אותו בחשק חם, מתקרב.
פותח את רוכסן המכנס שלך ומפשיל מעט.
ביד אחת אתה מוציא את הזיקפה שלך מהבוקסר ושוב מרים מבט אל העיניים שלי. הן רעבות, אני כל כך מוכנה לקבל אותך לתוכי.
אתה לוחץ את ידיך לעכוז שלי ומשחיל את הזין בין רגליי, הזין החם שלך מתחכך בכוס הפועם שלי דרך התחתונים ואני כושלת מלהחזיק את עצמי מרוב התרגשות.
הידיים החזקות שלך עודן אוחזות בי ולא נותנות לי ליפול.
ואני מרגישה שזה אקט של דאגה ואינטימיות, וזו הסיבה שאני מסכימה לבעלות שלך עליי.
אתה גם רוצה לזיין אותי, ואני בשלה ועסיסית, מצועפת מהמגע שלך, נתונה לחסדיך באופן מוחלט....
אבל אתה יודע מה אתה עושה.
יש לך תוכנית שתדאג שתקרה לפניי שאני אזכה לחוות את הכוס הרטוב שלי מחבק אותך מקרוב.
סבלנות... ההמתנה מייסרת ומתוקה מאוד.
אתה מתרחק מעט, ודוחף אותי למטה.
עם הברכיים על השטיח, אתה נותן לי לטעום את הפין הענוג שלך, שכבר מרוח בנוזל העוררות שלי כאילו היה רהיט עץ שכרגע עבר מירוק.
אני מלקקת ומוצצת בתענוג גלוי.
העיניים שלי נעצמות בהיענות ואני כל כך נהנית להרגיש שלך.
אתה שוב מתרחק ומוציא לי את הזין מהפה כמו שמוציאים לתינוק סוכריה.
אתה צריך את הקשב שלי עכשיו.