סיטואציה אחת -
בוקר שבת, 8 בבוקר.
אני יוצאת עם הכלבה לטיול.
על שביל ההליכה - אישה צועדת ממולי, וגבר מאחוריי.
האישה חולפת מתחת לעץ, ובבת־אחת - לא חלפה אפילו שנייה! - ענף ענק נופל ממש מאחוריה.
אני בהלם 😳, אומרת לה: “וואו, היה לך מזל גדול.”
היא בכלל לא קלטה מה קרה, רק שמעה רעש והסתובבה.
הגבר מאחוריי לא ראה כלום - רק שמע אותי אומרת לה, ורץ לפנות את הענף.
ושם, בדיוק באותה נקודה, גילה ענף נוסף מתנדנד.
הבוקר עם הקפה נזכרתי במקרה (זה קרה לפני שבועיים), ופתאום זה היכה בי:
אמנם אני זו שראיתי הכול - אבל באותה נשימה זו יכלה להיות אני ״ברת המזל״.
החיבור לבדסמ -
בדיוק כמו על השביל ההוא גם בדינמיקה הזו - כל אחד רואה משהו אחר.
הנשלט/ת חי/ה את ההווה, הדום מתבונן מלמעלה, רואה את התמונה המלאה, ולכל אחד/ת יש אמת אחרת… באותה סיטואציה בדיוק.
בסופו של דבר - דברים שרואים מכאן, לא רואים משם.
והלק? אדום של זונה או שחור מכשפה?😜

