אני יושב עם עצמי ליד שער 32 מחכה לטיסה שלי, השעה 6 לפנות בוקר , אני מקשיב לפודקסט עם האוזניות , די בעולמי. כשמתיישב ליזי זוג שתופס את תשומת ליבי. היא נראית בת 60 הוא קצת יותר צעיר. יש לה נעלי עקב בעור שחור מגפיים שעולות עד הברך. נראה יפה.
אני מסתכל ומזהה דינמיקה של עבד ומלכה. אני לא בטוח , אולי זה סתם אני שרואה מה שאני רוצה לראות. אז אני מחכה לסימן , אני מסוקרן. פתאום הפודקסט לא כזה מעניין …
אבל פתאום מחשבה עולה לי למרות הגיל היא נראית ילדותית בהתנהגותה. ואז נדמה לי ששמתי מילים על משהוא חדש לגביי, אני אוהב אנשים שהתבגרו. אני לא הייתי רוצה לשרת מלכה שמתנהגת כמו ילדה. ולפעמים בעבר חשבתי שבקפריזה ילדותית זה צורת שליטה שאני אוהב. אבל האמת כבר לא.
קלטתי שאני עצמי הייתי סאב הרבה פעמים מתוך חלק ילדותי שלא רצה להתבגר. אפילו חשבתי שכשאתבגר לא יהיה יותר משיכה לכניעה.
היום הבנתי שזה לא נכון אני עדיין סאב אבל אני בוגר. עבדתי הרבה על עצמי ואם זה קרה לי אני מקווה שאפגוש אישה שולטת שלא מפחדת להיות אישה.
הופתעתי כשראיתי אותו הזוג בטיסה השנייה בדרך לארץ. בכלל חשבתי שהם זוג אירופאי.