אני נמנית על הזקנים האלה שנהנים מקשרים בפייסבוק. בעיקר אוהבת את ידידיי בעלי פרופיל הפייק - בוגרים, נשואים כמובן, חלקם דתיים וחרדים.
יש בינהם גברים איכותיים, אינטיליגנטים, שנונים, מקוריים, נשמות מיוסרות...
החלטתי להתענג באופן חד"פ עם נשוי נחמד.
מאחר שאני נגעלת מחדרים לפי שעה, הוחלט על פגישה ביער. יער בן שמן. הייתי בטוחה שזה מקורי...
הו לא, לא ולא!! זהו יער הזיונים הגדול!!
כל שביל צדדי, כל קרחת יער קטנה מאוכלסים ברכב עם זוג מ*דיינים... אבל זו סתם פיסת אינפורמציה סתמית.
בחרתי להפגש עם רן, שם בדוי, גבר מסקרן שקצת איים עלי שהוא שולט כוחני ושהחוצפה שלי בלה בלה...
הבחור פרנואיד כיאה לנשוי מצוי. לא נתן לי את הטלפון הישיר שלו מרוב שהוא זהיר אבל כששלח לי מיקום לפגישה, שלח בטעות את נקודת היציאה מכתובתו הפרטית, חחח.
נפגשנו. בחרנו פינת יער מרוחקת. כל כמה דקות חצה את קרחת היער "שלנו" רכב זוגי, מה שגרם לו להתכופף בבהלה, וכאילו שזה לא מספיק, לרכב החדיש שלו היו חיים משל עצמו - מסיבה לא ברורה כל פעם נפתחה הנעילה, נפרסו מראות הצד והופעלו הפנסים הקדמיים. כל פעם שזה קרה הבחור נכנס ללחץ ...
התרחקנו לשטח מיוער שנראה מעולה לסוג של משחקי הרעב, כמו שאני אוהבת. חשבתי לעצמי - הנה המשחק מתחיל. תוך שאני בישבן חשוף בתנוחת כלבה מצויה בבוץ על עלי שלכת רטובים, הבחור מרכיב את הדורקס ההכרחי, ועוד לפני שחדר פנימה שמעתי את האוח הגדול... ונגמר.
לא הפסקתי לצחוק כל הדרך הביתה