סאדיזם

בדימיוני, אני לוכדת את השולט האהוב עלי ואוזקת אותו. ידיים ורגלים.
ואז מבצעת בו את זממי. כלומר, מללקקת אותו בכל הגוף, מוצצת, מרחרחת, טועמת ומסניפה. כל פתח, כל איבר גדול וקטן, כל מרכז עצבים יקבלו זמן חקירה וטעימה. ואני יודעת איפה לחפש, בכל זאת רקע ביולוגי.

בהתחלה הוא יכעס, אני בטוחה. הוא לא גבר שישלים עם סיטואציה של חוסר אונים. אבל הוא יישמר את כוחו ולא ישתולל. הוא יהיה שקט מבחוץ. ואני, אוכל לממש את כל התאוות שלי. אגמיר אותו פעם ועוד פעם, ופעם שלישית. עד שיתחנן ויצעק בגלל כאב ביצים.

ואז מה?
אשחרר יד אחת, אתן לו את המפתחות של האזיקים ו...
לא יודעת מה נכון לעשות - להתחיל להתחנן לסליחה, או לברוח. הכי מהר הכי רחוק.
דילמה