סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

עד אינסוף...

הצצה לעולם שלי, ללהבה הבוערת שלא נרגעת.
קחו אויר.. כי תצטרכו אותו (:
לפני חודשיים. 2 בינואר 2024 בשעה 7:15

יצא לי קצת לחשוב היום, חשבתי על השנה שעברה עלינו.

2023.

ובמילה אחת...

*זכיתי*


על פניו, שנה חרא.

שנה של פילוג.

שנה של התפוררות(כך חשבנו) של המושג עם ישראל.

שנה של אסון נוראי.

שנה של איסוף השברים.

אבל בתוך כל החרא.

אי אפשר להתעלם מדבר אדיר שקרה לי.

דבר נפלא.

דבר שלו חיכיתי שנים.

 


השנה הצלחתי לחוות מימוש.

זכיתי להתחיל למלא את הפטנציאל שבי.

זכיתי להתחיל את התהליך להשלמת ייעודי.

זכיתי להתחבר לנשמה שלי.

זכיתי להרגיש חי מאי פעם.

זכיתי להיות בסיטואציות שגורמות לי לדופק גבוה.

זכיתי לממש פנטזיות שאף פעם לא חשבתי שאממש.

זכיתי לחלום רחוק מעבר לכל דימיון שהיה לי בשנה שעברה.

 

וכל זה בגלל "זכיתי" אחד...

הוא מוביל להכל.

הוא הגורם לשנה החרא הזו, להיות גם שנה משמעותית ומדהימה מבחינתי.

 

זכיתי להכיר אותך....


זכיתי להיות לרגלייך...

זכיתי שאת הראשונה לקלר אותי.

זכיתי שאת הראשונה להצליף בי.

זכיתי שאת הראשונה שאת רגליה ליקקתי.

זכיתי שאת הראשונה שחדרה לתוכי.

זכיתי שאת הראשונה שלה התמסרתי.

זכיתי שאת הראשונה שאיתה הרגשתי בנוח.

זכיתי שאת הראשונה שאותה הערצתי, ואעריץ תמיד.

 

אז במילה אחת, זכיתי.

תודה לך בעלים שלי, על שאת כזו❤️❤️❤️❤️❤️❤️

 

* הודעה שנשלחה אלי וריגשה אותי… תודה על הזכות שהעולם הזה מעניק לנו לגעת ולעטוף את המקומות הכי עמוקים של הנפש.

לפני 5 חודשים. 15 באוקטובר 2023 בשעה 16:21

הוא איבד חברים השבוע, רץ ממשפחה אבלה אחת לאחרת.. מתמודד בחוזק לא הגיוני עם הזוועה הלאומית שכולנו עוברים.

כל השבוע אנחנו מתכתבים. מחזקים אחד את השניה כמה שאפשר.

אתמול הוא שאל אם הוא יכול לבוא לקבל חיבוק.. הסכמתי.

לקחנו איתנו משהו לשתות ויצאנו למרפסת. לא הפסקנו להתחבק. הוא שיתף אותי והתחבקנו. שיתפתי אותו והתחבקנו.

נאחזנו אחד בשני.. בחיבוקים ארוכים וחמים שהמשיכו גם כשנכנסנו פנימה.

הנשמה שלי רק רצתה לעטוף את שלו. בתוך האנרגיה שהיתה שם הרגשתי ממנו צורך שזיהיתי מצויין…ובדיוק אז זה קרה..

הוא השתחרר מהחיבוק, הסתכל עליי בעיניים עצובות ושאל: ״אני יכול לנשק לך את הרגליים קצת?״

ידעתי. הרגשתי. הוא היה צריך את המקום הבטוח שלו, מתחתיי. לשחרר שליטה בסשן. 

וכמו בלחיצת כפתור זה קרה. סימנתי לו בעיניים ובמקביל אמרתי ״רד״.

לפני 5 חודשים. 14 באוקטובר 2023 בשעה 19:20

אני לא בטוח שאתה מבינה כמה נכנסת לי ללב

תדעי שאני לגמרי שלך

אין שום דבר שלא אעשה למענך, אמרתי לך, טוטאלית.

מה שתרצי, ללא שום התחשבות בצרכים שלי

ואין לי צרכים מעבר ללתת לך מה שאת רוצה

לעשות בשבילך מה שתרצי

לגרום לך לחייך

לגרום ללב שלך לדפוק

לגרום לך לאושר ושמחה

ועל יד כל אלה אני אהיה מאושר, שמח, מסופק.

חשוב לי שתדעי, אני שלך לחלוטין.

אני סומך עלייך בעיניים עצומות 

אני לא מרגיש צורך בגבולות 

לא צריך מילת ביטחון

אני רוצה שתעשי בי מה שתרצי, רוצה להיות בשבילך הכל.

את שיודעת מה אני מרגיש, שקוראת אותי כמו שאף אחד לא קרא אותי

את יודעת הכל על הנפש שלי ואת יודעת איך לגעת בה.

 

הוא אמיץ, לומד שזה כל כך משחרר להיות מי שאנחנו, והוא שלי. כתב לי, ריגש אותי ואישר פרסום.

לפני 5 חודשים. 5 באוקטובר 2023 בשעה 0:59

הגעתי ארצה וסוף סוף קבענו להפגש.

השבוע שקדם לפגישה כלל בעיקר הודעות, על גבי אלפי קילומטרים, אבל היא, איכשהו גרמה לי להרגיש הכי קרוב שיש, גרמה לי להיות בטוח, לסמוך עליה, להרפות מהכל ופשוט לתת לה להוביל אותי, אותנו.

זה הקול שלה, הבטחון, הרוגע, האינטליגנציה הרגשית, החוכמה, זה הכל מהכל, זה הרוע מול הרוך, החיוך מול הסתירה, הגעתי למפגש איתה כבר שכל המחסומים הוסרו, מוכן לגמרי לקראתה, לשליטה שלה.

המפגש היה מדהים כצפוי, היא בחורה מרשימה, לבושה יפה, מריחה מדהים עטפה אותי בחיבוק כיפי, כאילו הכרנו חודשים.

הזמנו לנו קפה וחזרנו לשולחן, מדברים קצת, עברו כמה דקות וכמובן הלכתי להביא לנו את הקפה.

השיחה הייתה קולחת, מעבר מנושא לנושא, בדסמ, חיים אישיים, צחוקים, חוויות, הכל הרגיש ככ זורם, ככ נכון, ככ פתוח.

עברתי לשבת לידה, בהוראתה כמובן, היא הרשתה לי לגעת בה, והיא כמובן נגעה בי.

הריח שלה, הקרבה אליה, רק העלו את מידת החרמנות, היד שלה עברה בכל הגוף שלי, בהתחלה מתחת לחולצה, בחזה ובבטן, לאחר מכן היא עברה למכנסיים, וידאה שאכן באתי ללא תחתונים כמו שביקשה.

במקום מלא באנשים, לרגע זה הרגיש כאילו אנחנו לבד, כולם נעלמו, האור הפך לחושך, רק שנינו שם.

 

* הוא כתב לי, ריגש אותי ואני משתפת בהסכמה. 

לפני 6 חודשים. 28 בספטמבר 2023 בשעה 6:23

איתו למדתי לתת לכל היצר שלי להתפרע, ללא שום מעצורים.

בזכותו למדתי לשחרר.

בזכותו למדתי מהי דאגה אמיתית, פינוק אינסופי וחשיבה על כל פרט כדי שאהיה מאושרת.

הוא התמסר ללא גבולות ונתן בי את האמון, הבטחון ואת הגוף שלו לעשות בו כרצוני.

הוא התחבר לכל פינה בנפש שלי…

הוא לימד אותי הרבה יותר משחשבתי בעצמי שמגיע לי, שאני ראויה- ובענק!

הוא הגשים את הפנטזיות הכי פרועות שלי וביצירתיות המהממת שלו חידש לי עוד ועוד בכל רגע.

הוא המליך אותי.

הגעגוע אליך גדול במציאות מורכבת🖤🤍

לפני 6 חודשים. 25 בספטמבר 2023 בשעה 21:23

כולנו כבר יודעים שאי אפשר לברוח מעצמנו, נכון? 

איכשהו אני לא לומדת וכל פעם מאתגרת את עצמי ובורחת…

ולמרבה ההפתעה, אני תמיד תופסת את עצמי בסיבוב.

 

כיפור היה חג של חשיבה. של חזרה לפוקוס. לא בורחת. בוחרת, גם אם בחירות קטנות.

 

אז בחמישי הקרוב אשב לי על הבר עם דרינק בדאנג׳ן, בוחרת ללכת לקבל קצת אווירה עם אנשים יפים מסביבי.

תקפצו אולי ניפגש(: 

לפני 8 חודשים. 9 ביולי 2023 בשעה 4:33

מאז ומתמיד משכתי אליי אש מכל עבר.

איכשהו, מצאתי את עצמי באופן תמידי בתוך איזושהי דרמה, בעיה שמצריכה פתרון או סתם כאב כלשהו (לפעמים גם של אחרים) שהביא איתו התייסרות של הנפש.

משהו השתנה.

לא בכמות הדרמה שסביבי.. כי יש דפוסים שחזקים מכל עבודה עצמית….🤷🏻‍♀️


הדימוי של האש שמשכתי ושרפה אותי פעם אחר פעם הפך למשהו אחר- טורנדו.

הוא מתקדם בפראות, עם העוצמה של הרוח, אוסף איתו את כל מה שבדרך, בתים/ עצים ומה לא נכנסים לסחרור של פלא הטבע הזה.


ואני? אני נמצאת באמצע, באותו נקודה בתוך הטורנדו שעומדת איתנה.

אני רואה הכל, מנתבת את הדרך שלי בעוצמות הדומות לרוח, ואוספת אליי ריגושים וחוויות בעוצמות שלא כל אדם יעמוד בהן.

לא מסתובבת בטירוף עם כל הנשמות, עם הרצונות והכאב שלהם שמסביבי, אלא איכשהו מצאתי שקט.

השקט הזה חדש לי. הוא מבורך ומפחיד בו זמנית. בשקט יש הרבה שליטה, בגרות וכוח, אבל אני מזהה בי גם משהו אחר.. מן ניתוק כזה…יציאה מהתודעה הגשמית ומעבר לספרה אחרת..


את מה שקורה בספרה הזו קשה קצת יותר להסביר במילים, אבל מי שאיתי בעולם הזה, זוכה לראות את זה… וזה ממכר…אותם ואותי.

לפני 9 חודשים. 25 ביוני 2023 בשעה 6:25

עדיין מנסה להתאושש🙄...

מהיופי שלה😍

מהחוכמה שלה👩‍🎓

מהגוף האלוהי שלה🤤

מהסשן המושלם שהיה👸

מהגמירות המטורפות🤭

את מיוחדת ❤💜

היה סופ"ש מושלם כמוך 😈

 

לרגלייך🤤...

 

*הודעה פרטית שנשלחה אלי, ריגשה אותי ופורסמה בהסכמה.

לפני 9 חודשים. 12 ביוני 2023 בשעה 19:56

דמיינו עצירה מחיים מלאי סערות ואחריות והגעה לחופשה לא נתפסת אי שם בצפון שכולה סגידה, נתינה, התמסרות ופינוק? 

שמישהו יצבוט אותי. זה מה שאמרתי לעצמי בכל הסופ״ש האחרון…

מרגישה בחלום, ולא מוכנה להתעורר ממנו!

בתוך החלום למדתי לקבל, לדרוש ובעיקר לשחרר- וברגע שזה קרה, היצרים שלי הגיעו לגבהים שלא נראו מעולם.

כמה עומק היה שם, כמה עוצמות ובעיקר אמת. כי כשאנחנו מי שאנחנו באמת- אין יותר מושלם. זכיתי.

יש חוויות שישארו איתי כל החיים, זו אחת מהן. יש רק בעיה אחת- עכשיו יש רעב לעוד. ועוד. ועוד.

 

 

לפני 9 חודשים. 11 ביוני 2023 בשעה 19:17

אני, ילדך הקטן, צעצועך ורכושך

מקבל על עצמי את מלכותך, להתמסר לעולמך ולאלוהים שבך.

אני מתחייב לעשות את רצונך בצורה הטובה.

לבצע כל פקודה שתינתן לי, ולקיים כל עונש שיוטל עליי.

אני מתחייב להיות כנוע וצייתן, בכל שעה ובכל זמן.

אתמסר אלייך בצורה טוטאלית וללא שום היסוס.

אני מתחייב לפעול בצורה הטובה ביותר למען מלכתי,

ולעשות כל שאדרש כדי לגרום לך לאושר.

גופי ונשמתי מסורים בידייך אלוהיי

תודה על כך שבחרת בי.

אני חייב לך את חיי.

 

*הודעה פרטית שנשלחה אלי, ריגשה אותי ופורסמה בהסכמה.