אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סיפור של אישה זהובה

מילים מופלאות
מדהימות
משכרות
לפני 3 שעות. יום שני, 1 ביוני 2026 בשעה 15:02

במבט לתוך עינייה הוא גילה את כוחה

מעבירה כל מחשבה

מציירת לו תנוחה

והוא נבלע בה שוב

קשה שלא לצוף

בתוך עיניה הבדידות והתקווה

-גם כך גילה-

למגע ונחמה

לרטיבות והחלמה

כולנו רוצים שיגעו בנו עמוק

משוועים לחשוף

לא להיות עוד חלק מהנוף

להניע את הנפש שממול

מספיק קרוב כדי להרגיש את הנימול

והיא קסומה ומקסימה

זורקת פה ושם מילה טובה

או לא קוראת כלל

וזה כזה חבל

כי קשה מולה לא לתהות

כמה קרוב היא תגיע לחשוף

את הסטיות המחשבות

את העבר הזכרונות

ואיזה מין תפקיד הוא יקבל

בעולמה כל כך קשה למקבל.

וכך מצא הוא עוד תנוחה

עם ג'ינס ובלי חולצה

לרצות את תאבונה

להיות המוזה בראשה

שתמשיך בו להסתכל

תתן עוד גם מהגזר וגם מהמקל

מסופקת ומרוצה

קשיחות רכה וקריצה.

רק כדי לשמוע שוב

"תשלח עוד תמונה"

 

 

 

 

 

 

 

 

**ציור אחרון -נגמר המנוי😭

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני 12 יום. יום רביעי, 20 במאי 2026 בשעה 11:43

 

תמונה חיה

מאבדת נשימה

מתיישבת על הריצפה

מחפשת קרקע יציבה

התנועה כבר מתחילה

מרכיבה מחלקים

פיסות מידע וחתיכות פנים

פנטזיות חצויות

המון התנגדויות

נושמת עמוק

חושבת עליך רחוק

שפתיים רפויות 

בוחנת מבטך

את קווי גופך

כיוון שערך

יוצרת פסיפס של תשוקה

למגע

לאנחה

לעצמי

לרווחה

משרטטת את דמותך

מלאת משמעויות

דמויות אחרות

ידיים מורכבות

פיסות של טעויות

מגע בכאב

מה שמסתתר מהלב.

כשתסתסכל במראה

תראה משהו שונה

זו לא באמת דמותך מצויירת יפה

זו אני במראה

לוחשת לך 

מה אתה שווה.

 

 

 

 

לפני שבועיים. יום חמישי, 14 במאי 2026 בשעה 7:39

תקחי לך מועמד חדש

נזרקה באוויר אמירה

אני עייפה

מוחי מותש

להכיר מחדש

לשחק את המשחק

לפתוח את הלב

לתת להתקרב

אבל הצורך לגעת

אותו לדעת

נשיקה ראשונה ואותות של הגוף

לכשף איזה כישוף

לספוג ולצוף

לחייך ולעוף

אני מתגעגעת

ללקק ולקחת

עוד מהצלחת

בבופה של דפיקות

קלחת רותחת של חוסר שפיות

גם עם לרגע לשקוע

וברגע הזה אולי לטבוע

הגוף מתווה את דרכי

לצערי

בדידות היא גם מנת חלקי

כואבת וצובטת

מתסכלת וטורפת

מרחיקה ומקררת

מכבה אותי.

לצבע בורחת

את הקנבס פותחת

מוגנת במסגרת

תנועה מרגשת מאפשרת

באור ראשון יוצרת.

אולי כך תפתח הדלת?

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני שלושה שבועות. יום חמישי, 7 במאי 2026 בשעה 12:42

 

כשהיא חושבת על כולם

לאן נעלם לו עולם

מלא באהבה מטורפת

מלאת תשוקה ושורפת

שפעם ניצתה בתוכה

והיום הכל מבוגר

מאופק ומסודר

הלב כבר חבוט 

עני ומרוט

מסתובב עם מקל נחיה ונבוט

רעיון האהבה

נעלם מבינתה

היא אינה מסכימה

לתת לו עוד מקום בראשה

את עיניה פקחה

כשחומתה נבנתה

סגורה ובצורה 

דלת פתוחה רק למגע

אינטימיות מדומה

ניצוצות של הגוף

רטיבות של ניאוף

תנועה וחילוף

רוצה גם שלווה

להניח ראשה

שתשקוט נפשה

חלומות על גדולה

מיטתה של מלכה

ואיזו תנועה חדה

שתזיז ממקומה

את הבחירה הצפויה

ועכשיו היא עסוקה שוב לפנות מתוכה

שאריות של הרגשה

היא עכשיו מבינה

תורה וגמרא

בודקת מה נשתנה

כותבת לה שורה ועוד שורה

עד שתשתנה הגזרה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. יום ראשון, 3 במאי 2026 בשעה 10:24

את עיניך רואה ממרחק

מי חשב שיהיה לך כזה מבט

אני הטרף ואתה הצייד

מתקרב אליי לאט

מלקק את השפתיים 

מושיט אליי ידיים

מחזיק אותי חזק

אני בהיי מהמשחק

הפוך אותי ואצמד אל הקיר

אתה יודע ששנינו נשלם על זה מחיר

חשוף ישבן

הגיע הזמן

להרגיש את לשונך המתפתלת

שיורה בדיחות וחוכמות מאוחר בערב

מטריפה אותי ומסחררת

לקק אותי מלמטה למעלה

הצמד את ראשך

נשק נשיקה

מתוקה ואוהבת

טורפת ומערבלת

על קצות אצבעותיי אני עומדת

מבקשת עצור

אחזק בי מאחור

אל תתרחק

תחדור

כי דמיינתי את התחושה

במגוון תנוחות

וזאת הראשונה שעלתה לי עכשיו לראש

להרגיש את כולו בתוכי

כשאתה לוחש באוזני

"כלבה מהפנטת

אותי בחלומות את טורדת"

אני נמסה בין ידייך

רוטטת עליך

מתמסרת לרגע

עצום את עינייך

נדמיין מציאות אחרת

פחות נסתרת.

אני עדין נשמרת.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. יום רביעי, 22 באפריל 2026 בשעה 15:55

בבחינה מחדש

של המצב המורגש

בין פגיעה למפגע

תנועה עדינה

הרי בסוף אפגע

זו ידיעה ישנה

מזווית קצת אחרת

התרחקות בריאה

ובכל זאת 

תנועה משתנה

קרבה לסכנה

אכזבה עתידית

ניפול אל התחתית

ומשם

עוד נסיון

קופצת למים

במבט ראשון

מטעויות אני לומדת

לטעות בשנית

לחפש עוד זווית

של פגיעה קיומית

מנתחת מניעים

מחשבות על אחרים

מפנטזת מפגשים לא אפשריים

וכשניפול

ניפול לרע

כי נקמנות היא יצר מרושע

ילדותי ומופרע

אני מבינה

אבל לא משתנה.

בין אכזבה לאכזבה

לוקחת הפסקה.

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. יום חמישי, 16 באפריל 2026 בשעה 10:01

"כי על טעויות משלמים"

והיא אומרת

וחוזרת

יש גם אכזבות בחיים

ומה הם החיים ללא אכזבות?

רוצה היא לתהות

בקול יחד איתה שופכת מחשבות

על אינטימיות וקשירות

על חדשנות ורעות ישנות

כדי לצמוח

צריך לפתוח

גם חריץ קטן זה טוב

"גם בחריץ נכנס לכלוך"

 צוחקת במבט יאוש

ושוב היא חוזרת ומנגנת את אותה מנגינה

מהם החיים ללא ציפייה?

תני לעצמך טפיחה קטנה

תהני מהדרך ומהכוונה.

שוקעת בפינה

מחפשת תשובה טובה

אך תשובות  כבר יודעת

שאין ממי לקחת

"החיים מלאים תהיות

השלמת מחשבות

אין לי תשובות

כשאין שאלות"

חותמת ומהנהנת

כשממול היא מחייכת

תם זמננו היא שולפת.

כמו אוננות בשעת לילה מאוחרת

הגמירה משחררת 

החרמנות יורדת

השינה מצויינת

ומחר אותו הרגש יעלה

אולי אחרת

אולי קצת שונה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודש. יום שישי, 10 באפריל 2026 בשעה 15:57

"ואיפה אתה עכשיו?" היא שאלה

כשהסתכלה בתוך קרבה

האור המנחה

הלך לאיבוד

כשהיא עסוקה 

בהסתכלות מבחוץ

ועכשיו היא מחפשת אותו

שוב קוראת לו בשמו

מתחת למיטות היא מזדחלת

מרימה שמיכות

פותחת דלת

מסתכלת מבולבלת

מתחרטת כי שחררה אחיזה

שוב הוסחה דעתה

שוב שקעה במיטה

בידיים אוחזות

ושפתיים מושכות

שכחה היא לראות

דרך משקפיים בהירות

אוי כמה טעויות

"זה מה שקורה

שהאור לא מנחה"

מזכירה לעצמה

כאשר מביטה במראה

מחכה לאורה

שיחזור חזרה

להאיר את דרכה

מוחה היא דמעה

 

לפני חודשיים. יום שישי, 27 במרץ 2026 בשעה 12:09

חבלים נקשרים סביב ידיך 

וכל כולי מופנת אליך

לזהות אי נוחות

או אולי איזו שקיעות

כשאתה מחייך

ועיניך אש

אני מבינה שיש פה דיוק

מניע ידיך לפי מנגינה שכתבתי

אוחז את איברך חזק כי דרשתי

לך באוזן לחשתי

מילים מקסימות שידעתי

שיגבירו את הקצב

את שפתייך מלטפת

אצבע חודרת נעצרת

ורגליי עוטפות את מותנייך

לוחצת את ידייך.

החבל בידיי

נכרך סביב כפותיי

אותו מהדקת

מושכת ומשחררת

את העונג מחזקת

בוחנת ונדלקת.

כשאתה קשור 

אני מרגישה את השחרור

להשתמש להתרגש

לשייך להתממש

זו אני 

עכשיו נחש

מה יבוא בהמשך

כי ראשי גואש רועש

ברעיונות מתחדש.

יגיע גם תורך לבקש

את רגליי למשש

מילה ללחשש

לבה תתגעש.

ועליך חתמתי

מילות יפות כתבתי

חלקי גופך ניכסתי

עליך רכבתי

כאלה התגלמתי.

 

 

 

 

 

 

 

 

לפני חודשיים. יום שלישי, 24 במרץ 2026 בשעה 12:40

כל כך יפה

על ברכייך 

וידייך אזוקות לפנייך

כשעינייך מכוסות

ושפתייך מחייכות

אתקרב לפנייך

אלטף ירכייך

את ישבני אקרב כך אליך

כשקולך המתרגש נשמע כה המום

וכל הגוף מכוונן לזיון

אעצור ואפנה את פנייך

"מה אתה" אשאל

כשקולך ימלא את החלל

כה כנוע ומוקסם

יש מספיק זמן

לחקור כמה אתה צייתן

כמה זקור ומוכן

אתה מוכן?

אוביל אותך אליי למיטה

גם שם מחכה הפתעה

למוחי הקודח

יש נטיה לפתח

תסריטים מרגשים

וזה מהנה להמציא משחקים

לשחק בצעצועים

אני יכולה להמשיך עוד כמה רגעים

תסמן שאתה קרוב להפנים

את מחשבותיי להבין

בצעדיי להבחין

נחישות להפגין

שיר חדש להלחין

ובסוף

חבק את מותניי

אנח ראשך על ירכיי

כשאלטף את שערך

ואלחש כך לך

"מה אתה?"

תשתדל לענות כמיטב יכולתך.