היסחפות

הקשר בינהם הלך והתהדק.
הם דיברו המון גם בלי קשר לשליטה.
הוא למד עליה הכל.
על הלימודים.
על החברות.
המשפחה.
הוא ידע שהאדם הכי חשוב בחייה הוא אבא שלה.
היא כיבדה אותו מאוד, והכי הלחיץ אותה שהוא יגלה.
הוא למד את גופה.
ידע איפה הנקודות הרגישות.
וידע להשתמש בזה כדי להכאיב\לענג אותה.
רוב הזמן היא הייתה צייתנית וכנועה, אבל לפעמים הייתה עולה בה רוח המרד ואז הוא היה צריך לשים אותה במקומה.
יום אחד הם היו אצלו בדירה והיא הייתה באחד ממצבי הרוח המרדנים שלה.
כל דבר שאמר לה היא התווכחה והיה צורך בהצלפה כדי להחזיר אותה לתלם.
ככה זה חזר על עצמו שוב ושוב באותו יום.
הוא ישב על הספה וצפה בטלוויזיה כשהיא על הרצפה לרגליו וראשה מונח על ברכו, והוא חשב לעצמו איך ללמד אותה פעם אחת ולתמיד שיעור בצייתנות.
פתאום התעוררה בו חרמנות אז הוא עשה מה שהיה רגיל לעשות וטפח על הלחי שלה.
היא כבר ידעה מה זה אומר אבל שוב שיחקה משחקים והסתכלה עליו במבט שואל.
"את יודעת מה את צריכה לעשות" אמר לה.
"נו טוב" היא אמרה ופתחה את מכנסיו.
ה "נו טוב" הזה הרגיז אותו ובזמן שהיא מצצה לו הוא המשיך לחשוב איך לחנך אותה.
ואז, כאילו בהזמנה הגיעה ההזדמנות.
הטלפון הסלולארי שלה צלצל.
תמיד כשהיא הייתה אצלו המכשיר היה מונח לידו והוא היה מחליט האם מותר לה לענות או לא.
הוא הסתכל על המכשיר.
על הצג היה כתוב "אבא".
"אבא שלך מתקשר" הוא אמר לה.
היא לא הפסיקה למצוץ מתוך ידיעה שכמו תמיד היא תחזור אליו אח"כ.
הוא תפס בשיערה ואמר לה "לא יפה לסנן את אבא".
"תעני לו"
היא הייתה בהתחלה בשוק אבל צייתה.
היא ניסתה לקום כדי לענות לטלפון אבל הוא המשיך להחזיק בשיערה וריתק אותה למקום.
"תעני לו ככה" אמר "ואל תסיימי את השיחה עד שאומר לך"
בלית ברירה היא ענתה לטלפון כשהיא על הרצפה בין רגליו והזין שלו מילימטרים ממנה.
היא התחליה לשוחח עם אבא שלה כשמדי פעם הוא דוחף את הזין לפה שלה.
"את באמצע האוכל?" שאל אביה.
"סתם מנשנשת משהו" היא ענתה.
היא לא האמינה שהיא עושה את זה.
היא התחילה לדמוע, אבל הייתה חייבת לשמור על טון רגיל בקולה כדי שאביה לא יבין כלום.
בשלב מסויים הוא קם והעמיד אותה גם על הרגליים.
היא הסתכלה עליו במבט שואל.
"תמשיכי את השיחה כרגיל" הוא לחש לה.
הוא לקח אותה למטבח.
"שימי את המכשיר על דיבורית ותניחי אותו על השיש" לחש לה.
היא צייתה.
"עכשיו תקרבי את פיך לטלפון כדי שאבא שלך יוכל לשמוע אותך"
ככה היא עמדה כפופה על השיש וניסתה לנהל שיחה עם אבא שלה.
היא הרגישה אותו נעמד מאחוריה והבינה מה הולך לקרות.
היא הפנתה את ראשה אליו במבט מתחנן אבל הוא רק סימן לה לחזור ולקרב את פניה למכשיר.
ואז, תוך כדי שאבא שלה מדבר איתה על איזו בת דודה רחוקה, היא הרגישה אותו חודר לתחת שלה בבת אחת.
היא ניסתה שלא לצעוק אבל לא ממש הצליחה.
"מה קרה" שאל אביה.
"כלום, קיבלתי מכה ממשהו" היא ענתה בקושי.
זאת הייתה הפעם הראשונה שהוא חדר לתוכה ככה בלי חומר סיכה והיא הרגישה את הישבן שלה נקרע.
בקושי היא הצליחה להנהנן לטלפון כדי שאבא שלה לא יחשוד.
לאט לאט היא התרגלה לכאב וניסתה בכל זאת לנהל שיחה.
"אני חייבת לעמוד בזה" אמרה לעצמה.
"האדון בוחן אותי ואני אצליח במבחן הזה"
הוא שם לב שהיא מתחילה להתרגל והוא החליט להקשות עליה יותר.
תוך כדי שהוא מזיין אותה בתחת הוא שלח יד אל בין רגליה והתחיל ללטף את הדגדגן.
הוא החדיר אצבע לתוכה וכצפוי היא הייתה רטובה לגמרי.
הוא המשיך לגעת בה כמו שהוא ידע שיגרום לה לגמור.
ליטף את הדגדגן.
החדיר אצבעות.
והכל תוך כדי טחינת הישבן שלה.
בנתיים היא גימגמה לטלפון מילים בלי בכלל לשים לב מה היא אומרת.
כשהוא הרגיש שהיא קרובה לשיא הוא לחש באוזנה "תגמרי"
היא רטטה כולה.
גמרה בעוצמה כזאת שבכלל שכחה שיש מכשיר טלפון מולה.
אחרי שהיא גמרה הוא אמר לה "עכשיו את יכולה לסיים את השיחה"
"אבא נדבר אח"כ" היא אמרה וניתקה מייד.
היא נשארה לעמוד באותה תנוחה.
מעכלת את מה שקרה לה הרגע.
מבינה שהיא הייתה עכשיו שפחה לאוזני אביה.
מבינה את גודל ההשפלה.
ואז היא התמוטטה על הרצפה בבכי בלתי נשלט.
הוא עמד מולה והתבונן בה בדממה.
לאחר כמה דקות היא הרימה את עיניה שהיו אדומות מבכי ואמרה בשקט
"הבנתי אדוני"