ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

היסחפות

סיפורים מהחיים (ברובם)
לפני 12 שנים. 9 באוקטובר 2012 בשעה 20:07

היא שיחזרה את השתלשלות הדברים בראשה בזמן שחיכתה על 4 על מיטתה.

הם הכירו בצ'אט.

כבר בהתחלה היה ביניהם קליק.

השיחה זרמה לתוך הלילה ורק כשראתה שכבר כמעט בוקר ביקשה רשות ללכת לישון קצת ומייד ניסתה להבין מה פתאום היא מבקשת ממנו רשות?

היא לא הייתה בקטע של משחקי סייבר, אבל משהו בתוכה כבר הרגיש שייך לו.

גם הוא הופתע מהבקשה שלה, גם הוא ידע שזה לא הקטע שלה לשחק אותה משוייכת בצ'אט.

הוא חייך לעצמו וענה לה שהיא יכולה ללכת לישון רק אחרי שתשאיר לו את כתובת המסנג'ר שלה.

למחרת הם שוב שוחחו במסנג'ר, שעות.

למדו זה את זו.

בשלב מסויים היא פלטה "אני מרגישה שאני ממש שייכת לך".

"באמת?"

"כן, באמת"

"את מאכזבת אותי, חשבתי שאת רצינית...."

"אני רצינית!"

"לא מאמין"

"איך אני יכולה להוכיח לך?"

"תחכי לי בבית שלך בעוד חצי שעה"

"אין בעיה"

"על המיטה"

"כן אדוני"

"ערומה"

"כן אדוני"

"על 4 עם עיניים מכוסות"

היא היססה.

הוא המתין לתגובתה.

"כן אדוני" ענתה לבסוף.

"יש לך קרח בבית? אני אוהב קולה עם קרח"

"כן אדוני"

הוא רשם את כתובתה והיא רצה להתארגן, ניסתה לסדר את הבית ככל האפשר תוך כמה דקות, תוך כדי שהיא מנסה להבין למה כ"כ חשוב לה מה יחשוב על הבית שלה אדם זר לחלוטין, ואז טסה למקלחת זריזה.

השיער שלה היה עדיין רטוב כשהיא הסתכלה על השעון וראתה שעברו 29 דקות.

היא לבשה את כיסוי העיניים ונעמדה על 4 על המיטה כפי שנצטוותה.

בזמן שעמדה שם היא התחילה לחשוב.

מה אני עושה לעזעזל?

אני בכלל לא יודעת מי הוא.

הוא יכולה להיות רוצח פסיכופת.

שודד.

אנס.

אני פשוט מטומטמת חסרת אחריות.

לפחות הייתי מספרת לחברה שלי שזה הולך לקרות.

לפחות שתבדוק מה קורה איתי עוד כמה שעות.

ואז היא שמעה את הדלת נפתחת.

קצב פעמיות הלב שלה זינק לשמיים.

היא שמעה את הדלת נסגרת וננעלת ואמרה לעצמה זהו, הלך עלי.

היא התחילה לרעוד מפחד וכבר חשבה לקום ולהוריד את כיסוי העיניים, אבל לא הייתה מסוגלת.

היא הופתעה לגלות שמה שעוצר אותה מלקום זה הפחד מלאכזב אותו, את האיש הזר שהרגיש לה כ"כ קרוב.

היא ניסתה לעצור את הרעד בחוסר הצלחה.

ואז היא שמעה אותו נכנס לחדר.

הוא עמד בדלת כמה שניות, נהנה מהמראה שנגלה לעיניו.

הוא ראה אותה מהצד, ככה שכבר במבט ראשון הוא יכל להתפעל מגופה לכל אורכו.

הוא ראה את הישבן הקטן.

את השדיים הזקופות.

את עורה השזוף קלות.

את שערה הגולש והרטוב עדיין.

הוא ניגש אליה.

רכן לאוזנה ושאל "את בטוחה?"

היא הרגישה אותו מתקרב.

הרעד הפך להיות בלתי נשלט.

היא הריחה אותו, היה לו ריח רענן.

ברגע ששמעה את קולו הפסיק הרעד בגופה ושלווה מוזרה ננסכה בה.

היא הרגישה פתאום רגועה ובטוחה.

היא ניסתה לומר משהו אבל יצא לה רק צרצור צרוד.

"לא שמעתי" הוא אמר.

"כן אדוני" היא הצליחה להגיד בקול יחסית ברור.

הוא חייך לעצמו.

היא שמעה אותו יוצא מהחדר ומסתובב בדירה.

היא לא זזה.

היא שמעה את המקרר נפתח ונסגר ונזכרה בקולה והקרח.

הוא חזר לחדר.

ישב מולה, שתה וצפה בה.

בחן את גופה.

ניגש אליה.

ליטף אותה.

את ראשה.

את גבה.

את ישבנה.

בעדינות.

היא הייתה קצת מאוכזבת.

היא סיפרה לו בצ'אט שהיא אוהבת כוח.

כאב.

השפלה.

והוא מלטף אותה כמו מאהב.

"שכבי על הגב", היא צייתה.

הוא ליטף את שדיה.

שיחק עם הפטמות עד שהן נעמדו.

היא כבר הייתה קרובה לעצור הכל ולשלוח אותו לדרכו.

הוא היה עדין כמו מלאך.

נפלא לרוב הבחורות בעולם אבל לא בשבילי.

ואז היא הרגישה משהו מוזר על הפטמה.

לקח לה כמה שניות להבין שזאת קובית קרח.

הוא פשוט הניח אותה על הפטמה שלה.

וגם על השניה.

בהתחלה זה דיגדג.

הוא שלף סרט הדבקה והדביק את קוביות הקרח לפטמות.

לאט לאט הקור התחיל לצרוב את פטמותיה.

"על 4" הוא אמר, היא צייתה.

הוא פיסק אותה קלות והתחיל ללטף בין רגליה.

היא התחילה להירטב.

הוא החדיר אצבעות.

בהתחלה בעדינות.

ואז יותר חזק.

עוד אצבע.

ועוד אחד.

יותר מהר ויותר בגסות.

הכוס שלה כבר רתח.

היא הייתה רטובה לגמרי.

פתאום היא הרגישה צריבה על שפתי הכוס שלה.

ולפני שהספיקה לקלוט הוא החדיר לתוכה שתי קוביות קרח.

הצריבה בתוך הכוס הלוהט הייתה מיידית.

הוא סגר גם את הכוס עם סרט הדבקה.

היא התפתלה.

הקפאון בתוכה גרם לה להתחמם יותר.

קוביות הקרח על הפטמות כבר כמעט נמסו והוא הסיר אותן ומייד הצמיד אטבים לפטמות.

הכאב היה חד.

היא צרחה.

היה לה ניסיון עם אטבים, אבל לא על פטמות קפואות.

הוא הוריד את סרט ההדבקה מהכוס שלה והיא חשבה שעכשיו הקרח יוכל להיפלט.

ואז היא הרגישה דילדו ענק חודר לתוך הכוס, דוחף את הקרח יותר עמוק.

הוא זיין אותה עם הדילדו וזה גרם לקרח לזוז בתוכה.

היא הייתה מוטרפת מכאב ועונג.

היא כמעט לא שמה לב שתוך כדי שהוא חופר בתוך הכוס שלה הוא התחיל להצליף על הישבן שלה עם חגורה.

הישבן שלה התלהט לאט לאט ונהיה אדום.

הוא המשיך להצליף ולחפור בתוכה.

היא לא ידעה על איזה כאב לחשוב קודם, הפטמות הבוערות עם האטבים, מטחנת הקרח בתוך הכוס, או הישבן שסופג הצלפות מחגורה.

"טוב, נראה לי שנהנית מספיק בשביל פגישה ראשונה" הוא אמר.

הוא הפסיק להצליף והוציא את הדילדו, את האטבים הוא השאיר.

היא הרגישה אותו מתמקם מאחוריה.

"רוצה?" הוא שאל.

"כן, בבקשה תיתן לי"

"תבקשי יפה"

"בבקשה תזיין אותי"

היא הרגישה את הזיין שלו נוגע בשפתי הכוס וניסתה לזוז אחורה כדי להיחדר.

הוא נסוג "תתחנני"

"בבקשה אדוני" "תזיין אותי".

היא הרגישה שוב את הזיין נוגע ופתאום נזכרה "לא לקחתי גלולה היום אז שים בבקשה קונדום"

"תהיה רגועה, אין סיכוי שתיכנסי להריון מהזיון הזה"

היא ניסתה להבין למה הוא מתכוון כשהרגישה חדירה עמוק לתוכה והבינה שזה שוב הדילדו.

"אבל התחננתי אדוני"

"וגם תקבלי מה שביקשת" הוא ענה

לפני שהספיקה להגיב היא הרגישה אותו חודר לישבנה.

בבת אחת.

מהר.

אלים.

היא נשארה בלי אויר.

הדילדו בכוס והזין בתחת ביחד העיפו אותה.

הוא עזב את הדילדו, תפס את מותניה והתחיל לזוז בתוך התחת שלה.

יותר מהר.

ויותר חזק.

בלי לשים לב היא מצאה את עצמה תופסת את הדילדו ומזיינת את הכוס של עצמה איתו.

היא ביקשה רשות לגמור.

"עוד לא"

"בבקשה אדוני"

"עוד לא"

היא השתגעה.

האטבים.

הדילדו.

הזין.

הגוף שלה היה באקסטזה.

"בבבבקשההההה" היא צרחה.

"תגמרי"

כל הגוף שלה געש כשגמרה.

פי הטבעת שלה התהדק על הזין שלו וגרם לו גם לגמור.

היא הרגישה את הזרם החם בתוכה וזה רק העצים את האורגזמה שלה.

הוא נשאר בתוכה עוד כמה שניות.

שניהם היו קפואים.

ואז הוא יצא.

הוציא את הדילדו.

הסיר את האטבים, והתלבש.

"אחרי שתשמעי את הדלת הבית נסגרת את יכולה להוריד את כיסוי העיניים"

"כן אדוני" היא לחשה בקושי.

הגוף שלה עדיין רעד כולו והיא לא הצליחה להמשיך להחזיק על 4. היא פשוט נשכבה.

הוא נשק על שפתיה והלך.

היא חשבה לעצמה שאם זה היה קצת יותר משפיל זה היה מושלם.

היא שמעה את הדלת נסגרת והורידה את הכיסוי.

על השידה ליד המיטה היא מצאה שטר של חמישים שקל ומטבע של שקל ופתק, על הפתק היה כתוב "השקל זה טיפ"

היא נרדמה בחיוך.

 

הנסיכה של - אתה כותב יפה ומגרה :)
ערב טוב מייק }{
לפני 12 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י