שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הבשורה על פי מיאו

לפני 14 שנים. 18 בדצמבר 2009 בשעה 13:50

אתה רץ ולא מפסיק ולעולם זה לא מספיק
כולך מורכב מיעדים והם בפנים חזק יוקדים
וזה אף פעם לא בדיוק וזה תמיד מרגיש ליד
כמו עוד שניה נפתח השער עוד שניה נשלחת יד
והכמעט הזה לאט אותך אוכל מעט מעט
ורגשות שבוערים בתוך ליבך יוצרים חורים
ואם לרגע תעצור מה שזרעת גם לקצור
אז תגלה ואל תשכח את הגילוי הזה לנצור
אתה ניזון מחור שחור כאילו אין לך ברירה
וכשחיים על פי החור אז הוא ניזון בחזרה

לפני 14 שנים. 15 בדצמבר 2009 בשעה 23:41

1. קחו שבוע עמוס ומלא
2. הוסיפו לו עוד 9 שעות
3. גלו בדיעבד שה-9 שעות גוררות לפחות עוד 4 שעות נוספות
4. נסו להבין:
4.1 מדוע הזמן נוזל בין האצבעות
4.2 למה אתם זקוקים להיעדר זמן שכזה על מנת להגיע לסוג של שלווה פנימית
4.3 ולמה כשסוף סוף הגעתם לשלווה סוג מסויים של יצירתיות שיש בכם קצת נעלם

ב.ה.צ.ל.ח.ה.

לפני 14 שנים. 12 בדצמבר 2009 בשעה 22:41

משברים של עבר
וממה שנקבר
נוצקה לה אותה הפלדה
בין גיצים ועשן
בתוך הכבשן
חושלה מחדש השילדה

וזר לא יחוש
שאני כה נחוש
להשיג את הכל ועכשיו
וצריך רק יותר
ולא מוותר
כי מה שהולך כבר לא שב

לפני 14 שנים. 7 בדצמבר 2009 בשעה 9:40

ביום גשום וסגרירי
ניגש אלי ברנש שרירי
רצה לדחוף לי קילו שסק
אמרתי אני לא בעסק

למחרת אחת ליד
את אשכי תפסה ביד
רצתה למעוך אותם לרסק
צעקתי אני לא בעסק

אבל שלשום במחילה
אני מצאתי חתולה
ופתאום לקחתי פסק
מהסטטוס לא בעסק

ויש המשך כזה נושך
אבל אני עכשיו מושך
זמן מילים וגם לימון
בשביל לסגור את הפזמון

לפני 14 שנים. 5 בדצמבר 2009 בשעה 10:47

בין הסתיו ובין החורף
ולמרות שיש בדידות
לה מפנה שוב את העורף
לא רוצה גם ידידות

לא רוצה שתיכנסי
לא רוצה אותך לדעת
ויטמינים D ו-C
יסלקו אותך שפעת

לפני 14 שנים. 5 בדצמבר 2009 בשעה 3:49

כן זה אתה שמתכתב
עם עצמך ומנתב
כל חצי רגש ראשוני
לחרוזים בגוף שני

כן זה אתה שמאתגר
ולא רוצה להתבגר
ולא מספיק לך ריצה
אתה רוצה עוד תאוצה

כן זה אתה שרק עוצר
בעצמך ומייצר
לך באופן מיטבי
דימוי עצמי לא חיובי

וכן לגמרי זה אתה
שקם פתאום מהמיטה
כן זה אתה ולא אחר
אני סתם מסיפור אחר

לפני 14 שנים. 3 בדצמבר 2009 בשעה 23:24

ככל שאני מתיש את עצמי יותר עד כלות, כך אני מתמלא בעוד ועוד מרץ .
לא שאני מתלונן, סתם מציין עובדה.

לפני 14 שנים. 1 בדצמבר 2009 בשעה 23:15

פוסט זה לא יצייד אתכם באמיתות נשגבות שילוו אתכם בכל אשר תלכו, לא יסגור לכם את המינוס בבנק, לא ימלא את ליבכם אושר עילאי ולא יהפוך את שערכם לרך נקי ומלא ברק.

לפני 14 שנים. 1 בדצמבר 2009 בשעה 19:56

ואל תהי ראש לכלבים

לפני 14 שנים. 30 בנובמבר 2009 בשעה 0:19

בהינתן מערכת יחסים זוגית, מונוגמית, לאו דווקא בדסמית, לא שוויונית שבה צד אחד מאוהב מקצות האצבעות עד תנוכי האוזניים והצד השני "סתם" אוהב פושר, האם עדיף להיות בצד שאוהב יותר או פחות.

בין הפותרים נכונה יוגרל זנב חתול.