צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני חודשיים. יום שלישי, 6 בינואר 2026 בשעה 1:05

עכשיו.

לא אחר כך.

לא מחר.

לא אולי.

***

עכשיו זה הזמן,

כי ההווה כבר נעלם.

עכשיו זה הזמן,

ללכת, לעשות, להגשים.

לדבר, לממש, לפעול.

אין זמן אחר,

אין הזדמנות שניה,

אין טעם בחרטות,

אין ערך לתירוצים.

כסף הוא תמיד אמצעי,

לא המטרה.
***

אין כאן אומץ, יש החלטה.

עכשיו זה הזמן,

אחר כך יהיה מאוחר.

קדימה, 

הלאה,

אל המחר.

 

לפני 4 חודשים. יום ראשון, 9 בנובמבר 2025 בשעה 13:24


אני אקום ואלך.

בלי לשאול.

בלי להתנצל.

בלי להסביר

ובלי לבקש הסברים.

***

אני פשוט אקום ואלך.

זה לא איום, זו לא הבטחה.

זו גם לא בריחה.

זה פשוט מנגנון ההשרדות שלי.

כשאני לא מוערכת,

כשלא רוצים אותי,

כשהסיטואציה מאמללת אותי,

כשאני נותנת יותר ממה שאי פעם אקבל,

כשאני לא מאותגרת,

כשלא רואים אותי

***

אני אקום ואלך.

זו לא התחמקות, זו בחירה מושכלת -

בי.

משהו שלקח לי שנים לפתח,

בדם, ביזע ובעיקר בהמון דמעות.

למדתי לא לשאול,

לא לנתח,

לא למכור את עצמי

לא לשכנע כמה אני שווה שילחמו עלי,

אני פשוט אסתובב ואלך.

ה׳למה?׳ לא רלוונטי לי, כשהבוטום ליין הוא אותו הדבר.

***

אני אקום ואלך.

אעזוב עבודה,

אעזוב חברים,

אעזוב זוגיות.

אני אקום,

אנער את האבק מעליי,

ואלך.

וככל שבחרתי ללכת,

לא אשוב יותר,

לעולם.