לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני חודש. יום שלישי, 9 בדצמבר 2025 בשעה 0:31
נעוץ

קחו קודם כל, שתרגעו…

ציצים באמבטיה!

עכשיו אפשר להתחיל! (ראיתם מה עשיתי פה? 😈)

׳ברור שקראתי את הפרופיל שלך, אבל אני תמיד מעדיף לשמוע ממך׳

תרגום: התלהבתי מהתמונות ואין לי זין לקרוא את המגילה שכתבת. תאמל״קי לי?

׳גיל זה רק מספר. הנשלטת האחרונה שלי היתה גם בת חמישים׳

תרגום: חסר לי בבאקט ליסט לעשות וי על מיל״פית ואת מתאימה לי בול בפיתה.

׳תמונה היא לא מדד לכלום. קודם מכירים ואז מתקדמים׳

תרגום: אני מכוער תחת ואני מנסה להרוויח זמן עד שתישבי בקסמיי׳.

׳אני נראה ממש טוב׳.

תרגום: כל קוף, צבי בעיני אימו.

׳אני מתחיל גם עם בחורות שאין להן תמונות ואינפו׳.

תרגום: אני מחרטט בבטחון, זה כמובן שקר מוחלט!

׳אני כבר שנים בסצינה. תגידי, בא לך לבוא לאורגיה?׳

תרגום: אין לי קשר לעולם הבדס״מ אבל חבר סיפר לי שכולן פה סוטות ושבורות אז פתחתי פרופיל.

׳גם אני מחפש קשר רציני, אבל בינתיים אפשר גם להינות׳

תרגום: פשוט לא איתך. בואי נזדיין ודי.

׳אצלי תשפריצי רק מלשמוע את הקול שלי׳

תרגום: אני מוריד לך ספאנק וחצי, קורא לך ׳זונה קטנה׳ ואז שתי דחיקות, גמרתי ונרדמתי.

׳אני בול מה שאת מחפשת, גם חיצונית׳.

תרגום: שום קשר בין מה שכתבתי למציאות, אבל היי, עברנו כבר לטלגרם, אז אולי בכל זאת? בטוחה שלא? יש לי זין ענק.

שקר בונוס של השמחות:

(אחרי דייט שבה נדחה בעדינות) ׳תודה שאת ככה כנה ופתוחה ושמה את כל הקלפים על השולחן, אני מאד מעריך את זה׳.

תרגום: מחר בבוקר אני אכתוב לך הודעת נאצה בטלגרם, וכשתחסמי אותי שם וגם בכלוב, אאתר אותך בפייסבוק ובווטסאפ ואטריד אותך בשניהם, עם שיר הזוי שכתבתי על איך דחית אותי ושברת את לבי (אמיתי לגמרי, נשבעת!).

🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

יאללה, תגובות נזעמות,

התחלנו!

 

לפני חודש. יום רביעי, 26 בנובמבר 2025 בשעה 0:23
נעוץ


(הומאז׳ ל Evil Smurfette על הפוסט מאיר העיניים).

גם אני לא הייתי יוצאת עם עצמי.

אני מודה,

אני בלתי נסבלת בעליל!

למה לא? בבקשה!

****
*נשמה שלי יפה, אם את בררנית, אני הבריף שנכתב בנושא ׳בררנות מהי?׳.

הגבר שלי חייב להיות מחוטב, חייב.

קילוגרמים עודפים יש כבר מהכיוון שלי, אחד משנינו צריך לאזן את זה, תודה!

אני אפסול על שיניים, ציפורניים, גודל כפות ידיים, גובה, צורת פיטמות(!), טונציית דיבור, דיקציה, יציבה, לחיצת יד רפה וכמובן על דברים גנריים כמו:

מחסור בתחכום ושנינות, מבט חלול בעיניים, אלה שכותבים ׳מה אני יעשה לך׳ ו׳ש…׳ במקום ׳כש…׳, אלה שלא יודעים להשתמש בסימני פיסוק, ריח רע מהפה, ריח רע מהגוף, שיער מקליש, אגו מפותח מדי, מצביעי ביבי ועוד כהנא וכהנא זוטות סטנדרטיות.

*אני צינית ברמה שכשאני נותנת מחמאה אמיתית תמיד ישאלו אותי אם אני רצינית.

*אני אבכה על יונה דרוסה בכביש אבל אוכל ארוחת ערב בסבבה שלי מול הדוקומנטרי על ג׳פרי דהאמר.

(בכלל, בגדול, אני אוהבת בעלי חיים יותר מבני אדם, והנה עוד עילה לפסילה - מי שלא מתחבר לבעלי חיים).

*יש לי Road Rage מביך שמוציא ממני בנהיגה שלל קללות שלא היו מביישות נהג סמיטריילר שתקוע בפקק.

*אני לא יודעת להיות דיפלומטית גם אם חיי תלויים בזה, ואם מישהו בא לי לא בטוב אני לא אתאמץ להסתיר את זה.

*טיפשות אנושית מוציאה ממני רוע וביצ׳יות שלא ברא השטן.

*לפעמים עצוב לי ממש ואני בוכה כי נמאס לי לחיות חיים של מבוגר אחראי.

*אני מדברת בקול רם מדי ושומעת מוזיקה חזק מדי וכשמעירים לי על זה אני ממש נעלבת.

באופן מפתיע ומנוגד לכך, כשאני ממש רותחת ועצבנית אני מדברת בקול נמוך ובארסיות וזה עלול להישמע מאיים.

*יש לי ראש מלוכלך ולשון שלא יודעת (או רוצה) לעצור, וזה סיבך אותי מאז שאני זוכרת את עצמי.

*אני שמה זין על מה חושבים עלי, על איך שאני מתלבשת או מדברת.

*אני לא יודעת לסתום את הפה ואני בדרך כלל אענה בחזרה אם אני חושבת שנעשה לי עוול, ולא תמיד אכפת לי מה יהיו ההשלכות.

*אני לא נוטרת טינה, אבל בשניה שחוצים את הגבול שלי - יורד לי המסך באופן סופי ואין יותר דרך חזרה. מחיקה מוחלטת.

*אני חסרת סבלנות באופן מביך.

*אני לפעמים מדברת לעצמי גם כשאני לבד, כי יש לי הפרעת קשב וגיליתי שזה עוזר לי לסדר את המחשבות בראש.

*אני אעצור ליטרלי ליד כל כלב או חתול רנדומליים ברחוב כדי ללטף ואז לדבב אותם בקול מעצבן ומביך.

*אני בזבזנית חסרת תקנה ואני אוציא הון על ביגוד, נעליים, איפור, ציפורניים וכל דבר אחר שעושה לי טוב ואוי למי שיעז לבקר אותי על זה.

*אני האקסטרוברטית הכי אינטרוברטית שיש ואני תמיד אעדיף לשכב בלי חזייה על הספה בבית שלי מול סדרה טובה בנטפליקס, מאשר לנהל סמול-טוק מאולץ בארוע מינגלינג.

*אני שונאת לצאת לדייטים כי זה מצריך אותי לדפוק הופעה מתוקתקת וזה לוקח ממני אנרגיה, זמן ומשאבים, אבל מי שיציע לי ׳דייט׳ ראשון בבית לא ישמע ממני יותר.

*אני כמעט לעולם לא אזום פניה לגבר שמוצא חן בעיני (גם אם הוא עושה לי את זה ברמות על-חלל), כי אני מאמינה בכל לבי ש׳אין לא יכול, יש לא רוצה׳ וזה לגמרי התפקיד שלו.

*אם מישהו נפרד ממני, הוא לא ישמע ממני יותר לעולם, גם אם אני מתה ליצור קשר מחודש - כי דחייה מפחידה אותי יותר מהכל.

***
זהו,

נראה לי.

קחו שיר כדי שתוכלו להתאושש (ביצוע פי מליון טוב מזה של אירוסמית׳).

😈

לפני 11 שעות. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 12:00

כמו כן,

קצת נשבר לי הזין מזה שמרבית הגברים שפונים אלי בטוחים, (מה זה בטוחים, מתווכחים איתי{!}) שאני ״בטוח רוסיה״.

ולפני שדרדסית עפה עלי פה במאתיים קמ״ש, זה לא המוצא שמעצבן אותי (אדרבא, מוחמאת), זו יותר היומרנות, הגזענית שלא לומר.

קיצורו של עניין, ה-dna שלי הוא קיבוץ גלויות, להלן הוכחת ה-50% הסוריים שלו.

ואגב, לפני שאתם מתלהבים פה, כדי שאבשל עבור מישהו

הוא צריך להיות לא פחות מעילוי במיטה.

דרופ דה מייק -

ספסיבה,

קיטי

לפני יום. יום שלישי, 20 בינואר 2026 בשעה 12:41

שוקלת לעשות פינה יומית.

אין ספק שזה מתחיל להתבקש…

כן חבוב, אתה.

זכית בעשר דקות התהילה המפוקפקות שלך,

Spend them wisely!

(כמה נחמד מצד כלוביון שגם חסומים יכולים לקרוא בלוגים).

🤣🤣🤣

*מי שרוצה ניק בפרטי, שתכתוב לי ואשמח לומר לה מה הניק של האבי-נעלבי הנוכחי.

😈

לפני יומיים. יום שני, 19 בינואר 2026 בשעה 15:27

ולכן,

בת׳ הארט ובונאמסה ידברו בשמי.

(צילום: אופק בירנבאום)

 

לפני 3 ימים. יום ראשון, 18 בינואר 2026 בשעה 0:44


היא מיומנות נרכשת.

אבל היכולת להנות ממנה,

היא שלב מתקדם בהרבה.

שנים לקח לי שנים להתמקצע בכך, והיום?

אני מומחית.

אמנות משיכת הכתפיים מוקסמה

לכדי מאסטרשיפ.

***

בעבר,

כנערה,

הניע אותי צורך נואש לצרוח את הנוכחות שלי בכל מקום אליו הלכתי,

בביגוד, בהתנהגות, בווליום, בבוטות.

ואז, בבגרותי,

הפנמתי שאני מבזבזת אנרגיות ומשאבים

במקומות הלא נכונים.

***

אז כן,

אני באמת לא שמה על מה אומרים עלי,

לא אכפת לי מה דעת אחרים מבלי שנשאלו,

ויותר מהכל -

אין לי עניין להוכיח שום דבר, לאף אחד.

במיוחד לא לגברים.

לעולם לא אצא מגדרי לשכנע גבר

כמה אני שווה את ההשקעה.

***

בסופו של יום,

המתמטיקה פשוטה:

מי שזקוק לשכנוע,

הוא פשוט לא האדם הנכון מלכתחילה.

זה עד כדי כך הגיוני.

לפני 4 ימים. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 14:26

מסתבר שגם כאן יש כאלה

🤣🤣🤣

 

לפני 4 ימים. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 5:18

מתלבשת לי בול על שירים כאלה…

 

לפני 6 ימים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 7:35

מכירים את השירים האלה,

שכששומעים אותם הדמעות ממלאות את העיניים?

לא מתוך עצב,

אלא מתוך התרגשות.

כאילו משהו במלודיה ובמילים מתחבר

לשלמות כזו שגורמת לנשימה להיעתק,

ולעיניים לדמוע,

וללב להתמלא,

ולמחשבות לרוץ להן חופשיות,

בשרשרת אסוציאציות בלתי נגמרת.

וכל מה שבא

זה להקשיב לשיר הזה בלופים,

שוב ושוב ושוב,

שפשוט לא יגמר.

מכירים?

אז השיר הזה.

***

וכן, היה גם אימון.

איך אני אוהבת את ימי חמישי…

🥹

 

לפני 6 ימים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 0:58

איך זה,

שמה שאני מתקוממת נגדו בעולם האמיתי,

הוא מה שאני מייחלת אליו בעולם הזה?

איך זה יתכן?

פשוט,

בחירה חופשית.

😏

(צילום: אופק בירנבאום)

 

לפני שבוע. יום רביעי, 14 בינואר 2026 בשעה 0:41

וככה התעוררתי בבוקר.

הנה משהו שאולי יעזור לי (וגם לכם) להתעורר,

סעמק.

(קרדיט: אופק בירנבאום 💋)

 

לפני שבוע. יום שלישי, 13 בינואר 2026 בשעה 0:49

יום של רוק קלאסי ברבאק!