צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני 3 חודשים. יום שבת, 29 בנובמבר 2025 בשעה 13:43

זה מה שהיא אמרה לי היום, כשישבנו בקפה.

שתינו גרושות,

הילדים שלנו מכירים עוד מתקופת היסודי.

חברות כבר מלא זמן.

חברות שהתחזקה מאד בשנים האחרונות לאחר שהתגרשה,

רק שאני חזרתי לשוק והיא בינתיים נמנעת.

״זה הדבר שהכי חסר לי״,

אמרה לי ברגע של גילוי לב.

***

ואז באמת חשבתי שכשאת פוגשת מישהו,

איך שהוא מנשק מהווה חלק מהותי מהמשחק המקדים איתו,

עבורי, בכל מקרה.

שהגיוני שמי שיודע לנשק,

יודע מה לעשות עם הלשון שלו גם במקומות אחרים.

וגם כמה קשה זה למצוא מישהו שמנשק בדיוק כמו שאני אוהבת וצריכה.

נשיקה טעימה ומלאת תשוקה,

עוצמתית,

תאוותנית,

עם מישהו שיודע למנן את העוצמה

ממשחק לשונות חמקני ורך,

ועד לספק מציצה ספק נשיכה מכאיבה,

מהסוג המוביל לסף אובדן שליטה בשאר אברי הגוף.

מסוג הנשיקות שגורמות לי להירטב כל כך

עוד הרבה לפני שהבגדים מוסרים,

כאלה שמעידות על כמה הגבר שמולי

יודע להתנהל לפני, תוך כדי ואחרי הסקס.

נשיקה שאליה מצטרפת בסופו של דבר

יד שעולה במעלה העורף ותופסת בשיער,

ויד שניה שתופסת בגרון ומבטיחה שהלשון

שלו תמשיך לעשות את מה שהיא יודעת לעשות כל כך טוב.

נשיקה שהיא כשלעצמה,

חצי זיון.

כזו שמותירה אותך מתנשפת מהתרגשות, ציפייה וחרמנות.

מהסוג שגורם לך לפנטז בציפייה בלתי פוסקת על מה יקרה לאחרייה…

***

קיבינימט,

איך בא לי להתנשק עכשיו!!!