צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
לפני שבוע. יום ראשון, 22 בפברואר 2026 בשעה 12:42

איך זה בכלל קשור אלי,

השיט הזה?

מה לי ולחרא הזה בכלל?

מתי זה קרה?

מה,

לעזאזל?!

***

כשהייתי נערה הייתי בטוחה שלא אעבור את גיל 50.

זה היה כמעט ברור לי.

במשפחה למודת אסונות כמו שלי,

תיארתי לי שאיזה אסון מחריד ייקח אותי הרבה לפני כן.

אבל הנה כי כן,

אני בת פאקינג 55.

***

והדיסוננס הזה בין הספרות לבין מה שבפועל,

מחרפן אותי ואת הסביבה.

אני לא נראית ככה,

אני לא נשמעת ככה,

ומתגובות של אנשים סביבי -

ככל הנראה שגם לא מתנהגת ככה.

כלייט-בלומרית טיפוסית,

רגשית אני בת 200,

מנטאלית - תקועה בגיל ההתבגרות.

מה שמביא לסיטואציות משעשעות והזויות במיוחד

כשאני מסתובבת עם בת ה-18 שלי.

***

אני לא סובלת את הכינוי ׳אשה-ילדה׳.

הוא מעורר בי אי-נוחות גדולה.

מין טייטל יומרני וסוטה,

ולא סוטה מגניב.

אבל זה מעניין,

כי עם כל שנה שעוברת,

אני מרגישה שהפער הולך ומעמיק,

בין מי שאני באמת

לבין מספר הפעמים שכדור הארץ

סבב סביב השמש מאז שנולדתי …

סעמק.

חמסה-חמסה.