אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

My Unforgettable Fire

זאת אני, הכי חשוף וגולמי שיש.
קחו את זה כמו שזה.
או שלא.
כך או כך, לא אכפת לי.
***
״אין הטיפה חוצבת בסלע מכוח עוצמתה, אלא מכוח התמדתה״
עשרה שקרים שגברים מספרים פה+תמונת ציצים😈
בתכלס (או 20 סיבות ללמה לא כדאי לצאת איתי)
לפני 6 שעות. יום רביעי, 21 בינואר 2026 בשעה 12:00

כמו כן,

קצת נשבר לי הזין מזה שמרבית הגברים שפונים אלי בטוחים, (מה זה בטוחים, מתווכחים איתי{!}) שאני ״בטוח רוסיה״.

ולפני שדרדסית עפה עלי פה במאתיים קמ״ש, זה לא המוצא שמעצבן אותי (אדרבא, מוחמאת), זו יותר היומרנות, הגזענית שלא לומר.

קיצורו של עניין, ה-dna שלי הוא קיבוץ גלויות, להלן הוכחת ה-50% הסוריים שלו.

ואגב, לפני שאתם מתלהבים פה, כדי שאבשל עבור מישהו

הוא צריך להיות לא פחות מעילוי במיטה.

דרופ דה מייק -

ספסיבה,

קיטי

לפני יום. יום שלישי, 20 בינואר 2026 בשעה 12:41

שוקלת לעשות פינה יומית.

אין ספק שזה מתחיל להתבקש…

כן חבוב, אתה.

זכית בעשר דקות התהילה המפוקפקות שלך,

Spend them wisely!

(כמה נחמד מצד כלוביון שגם חסומים יכולים לקרוא בלוגים).

🤣🤣🤣

*מי שרוצה ניק בפרטי, שתכתוב לי ואשמח לומר לה מה הניק של האבי-נעלבי הנוכחי.

😈

לפני יומיים. יום שני, 19 בינואר 2026 בשעה 15:27

ולכן,

בת׳ הארט ובונאמסה ידברו בשמי.

(צילום: אופק בירנבאום)

 

לפני 3 ימים. יום ראשון, 18 בינואר 2026 בשעה 0:44


היא מיומנות נרכשת.

אבל היכולת להנות ממנה,

היא שלב מתקדם בהרבה.

שנים לקח לי שנים להתמקצע בכך, והיום?

אני מומחית.

אמנות משיכת הכתפיים מוקסמה

לכדי מאסטרשיפ.

***

בעבר,

כנערה,

הניע אותי צורך נואש לצרוח את הנוכחות שלי בכל מקום אליו הלכתי,

בביגוד, בהתנהגות, בווליום, בבוטות.

ואז, בבגרותי,

הפנמתי שאני מבזבזת אנרגיות ומשאבים

במקומות הלא נכונים.

***

אז כן,

אני באמת לא שמה על מה אומרים עלי,

לא אכפת לי מה דעת אחרים מבלי שנשאלו,

ויותר מהכל -

אין לי עניין להוכיח שום דבר, לאף אחד.

במיוחד לא לגברים.

לעולם לא אצא מגדרי לשכנע גבר

כמה אני שווה את ההשקעה.

***

בסופו של יום,

המתמטיקה פשוטה:

מי שזקוק לשכנוע,

הוא פשוט לא האדם הנכון מלכתחילה.

זה עד כדי כך הגיוני.

לפני 4 ימים. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 14:26

מסתבר שגם כאן יש כאלה

🤣🤣🤣

 

לפני 4 ימים. יום שבת, 17 בינואר 2026 בשעה 5:18

מתלבשת לי בול על שירים כאלה…

 

לפני 6 ימים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 7:35

מכירים את השירים האלה,

שכששומעים אותם הדמעות ממלאות את העיניים?

לא מתוך עצב,

אלא מתוך התרגשות.

כאילו משהו במלודיה ובמילים מתחבר

לשלמות כזו שגורמת לנשימה להיעתק,

ולעיניים לדמוע,

וללב להתמלא,

ולמחשבות לרוץ להן חופשיות,

בשרשרת אסוציאציות בלתי נגמרת.

וכל מה שבא

זה להקשיב לשיר הזה בלופים,

שוב ושוב ושוב,

שפשוט לא יגמר.

מכירים?

אז השיר הזה.

***

וכן, היה גם אימון.

איך אני אוהבת את ימי חמישי…

🥹

 

לפני 6 ימים. יום חמישי, 15 בינואר 2026 בשעה 0:58

איך זה,

שמה שאני מתקוממת נגדו בעולם האמיתי,

הוא מה שאני מייחלת אליו בעולם הזה?

איך זה יתכן?

פשוט,

בחירה חופשית.

😏

(צילום: אופק בירנבאום)

 

לפני שבוע. יום רביעי, 14 בינואר 2026 בשעה 0:41

וככה התעוררתי בבוקר.

הנה משהו שאולי יעזור לי (וגם לכם) להתעורר,

סעמק.

(קרדיט: אופק בירנבאום 💋)

 

לפני שבוע. יום שלישי, 13 בינואר 2026 בשעה 0:49

יום של רוק קלאסי ברבאק!