הצום או הצמא ?

אילו היית גל , היית גל שקט או סוער ? 

באיזה חוף היית בוחר להתנפץ ? 

וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד

בְּשׁוּלֵי הַשְּׁחָקִים בַּלֵּילוֹת.

וְאַתְּ נִצֶּבֶת מִנֶּגֶד

בְּחִיּוּךְ בְּעֵינַיִם כְּחֻלּוֹת...

נָא זִכְרִי, רַב-חוֹבֵל שָׁב אֵלַיִךְ;

בִּסְפִינָה רְדוּפַת בְּכִי וּשְׁכוֹל,

הוּא יַגִּיעַ, יַלְדֹּנֶת, אֵלַיִךְ,

וְהַסַּהַר יָאִיר בְּדַרְכּוֹ...

הַלַּיִל רַד, פִּתְאוֹם גָּוְעוּ הַמֶּרְחַקִּים

כְּלַחַשׁ אִילָנוֹת,

כּוֹכָב בּוֹדֵד נִדְלַק לְפֶתַע בַּשְּׁחָקִים

לְזֵכֶר הַסְּפִינוֹת.

אֶשְׁתֶּה, אָחוֹת, לְחַיַּיִךְ –

מִכְּבָלִים, מִגִּדְרוֹת הַבַּרְזֶל,

עוֹד אֶזְכֹּר חִיּוּכַיִךְ

בְּלֵילוֹת עֲטוּפֵי עֲרָפֶל.

וְעֵת הָאִי הַבּוֹדֵד יִכְלָאֵנִי,

כִּסּוּפַי עוֹד יַפְלִיגוּ עִם לֵיל,

וְיֹאמְרוּ לָךְ: יַלְדֹּנֶת, הִנֵּנִי,

שׁוּב אֵלַיִךְ חָזַר רַב-חוֹבֵל...

בשביל החופש שלה אתה משועבד לפנק אותה בדרכים יצירתיות 

בשביל החופש שלך היא משועבדת …

ובנוגה הירח צללים רוקדים.
לדמות אישה כורעת לקול תופים.
ומתרונן היער בשיכרון,
ועם עלות השחר, יימוג החיזיון.

 
לפעמים כל מה שצריך זו מילה אחת כדי להפוך את השקט לציווי.
העונג מתחיל כשהמחשבה מפסיקה — ומתחילה ההקשבה.
אני לא ממהר. גם ההמתנה יכולה להיות סוג של שליטה.
 להוביל בדיוק עד הקו שבין פחד לסקרנות.
זה לא הכאב שמדליק — זו ההסכמה שמסירה את הגבולות.

החבלים נכרכים, הגוף נמתח, והחושים מתחדדים.
זה לא רק טכניקה – זה משחק של פיתוי, אמון ושליטה.
רוצה להרגיש כל מגע, כל לחץ, כל רטט של התמסרות מלאה?
שיבארי הוא לא סתם חבל – זו הדרך לחוות את תשוקתך במלוא העוצמה.

הסרט על העיניים, הנשימות הרועדות, והמגעים העדינים – הכל הופך לאינטנסיבי.
החדר שקט, והלב דופק חזק – אבל מי באמת מוביל את הרגע הזה?
כל מגע, כל צחוק, כל לחישה – ממלא את החלל באנרגיה שאין לה שם.
הכוח והפיתוי מתערבבים, והלב נמס ברגע, ואני… גם אני לא בטוח מי מחזיק את השליטה.