בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקצב שלה.

להיות שלה.

דברים שעוברים עלי,
תמונות שמרגשות אותי.
אני.
לפני 3 שנים. 6 בפברואר 2021 בשעה 10:56

 

 

מצרף שיר שכתבה היום בחורה בפייסבוק. 

( לא קשורה לכלוב, לא ברשימת החברים שלי ולא מכיר אותה )

 

היא כתבה את זה בעקבות הרצח אתמול של האשה דיאנה רז בידי בעלה השוטר.

 

כבר בבוקר ראיתי את דף הפייסבוק של הרוצח.

 

אישתו היתה מרכז עולמו, כל הדף שלו היה סביבה וכל הפוסטים היו פוסטים של הערצה לאישתו.

לא היה כמעט פוסט אחד שלא היה קשור אליה: 

אישתי האלופה, אישתי הנערצת, 

אישתי האהובה והכל כך מוכשרת...

וכו וכו 

 

 

 

גם אני מעריץ את אישתי ( המלכה הונילית )   ובמערכת היחסים שלנו היא במרכז, והכל סביבה.

 

אז מה ההבדל?

מה שונה בין הערצה שלי לאישתי להערצה שלו? 

אם הבחור כל כך העריץ את אישתו, איך קרה שבסוף הוא פגע בה ? 

איך תדע עכשיו אישה, אם ההערצה של בן זוגה היא חולנית ומסוכנת כמו של הרוצח הזה,  או הערצה שנובעת מתחושה של העצמה ואולי אפילו עליונות נשית, 

( מניח שב-2 המקרים ההערצה לוותה באהבה ובתשוקה ) 

 

  

 

השיר הזה לדעתי מבהיר בצורה הכי יפה את ההבדל. 

 

הרוצח המתועב הזה, אומנם העריץ את אישתו.  אבל בצורה מעוותת. 

עם תלות בתנאים מאוד שוביניסטים. 

ולמעשה מבחינתו היא היתה רכושו. 

רכוש ״נערץ״. 

הוא העריץ אותה תוך תחושת עליונות עליה,

ואי קבלתה כייצור נפרד.   

מבחינתו היא שלו ומחובתה לקבל את הערצתו   .

 

 

אני גם מעריץ את אישתי אבל הערצה שלי

היא הערצה שנובעת  מרצון לשרת ותחושת עליונות שלה עלי. 

תוך כיבוד האוטונומיה שלה. 

מבחינתי אני שלה ואני מודה על הזכות לשרת ולהעריץ אותה בגלל מה שהיא. 

ובעיקר מעריץ אותה על זה שהיא סובלת אותי.....

 

השיר:

 

 

 

 

 

 

 

שרף אורנים​(אחר) - עצוב
לפני 3 שנים
goldenkiss​(שולטת) - מאוד עצוב
לפני 3 שנים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - התגובה נמחקה על ידי הכותב/ת.
לפני 3 שנים
Antimatter​(נשלט){Milonga} - החלום שלי זה להקים יחידה מורכבת יוצאי סיירות, לטיפול בגברים כאלה. בתי המשפט הרי רופסים, צדק לא נעשה בהם.
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י