בקצב שלה.

כשהייתי מאוד צעיר קראתי באיזה מקום שאם רוצים לדמיין איך הכוס של האשה שממולך נראה,

אפשר להסיק זאת ממראה הפה שלה. 

נאמר שם שדין שפתיים עליונות כדין שפתיים תחתונות. 

( והאף, אצל הגברים.)

אז כמפשיט נשים סידרתי ( בעיניים...)

בלי קשר אם זה נכון או לא,

אני נוהג להביט על נשים ברחוב, להסתכל על הפנים שלהן ואז לדמיין את הפרח העסיסי למטה במלוא תפארתו.

רק עכשיו כשחובת המסיכות במרחב הציבורי הוסרה, שמתי לב כמה התקשתי בשנה האחרונה לראות את זה בעיני רוחי. 

פאק, כמה כוסים הפסדתי השנה, 

והרי אני כל כך אוהב את האיבר הזה....

אז היום האביב חזר לרחוב, והדמיון שלי שוחרר מכלאו לחופשי שוב. 

סוף סוף אפשר לדמיין כמו שצריך.

_____________________
בונדי המחפיץ.

ונסיים ב

אילוסטרציה למה שעבר היום ברחוב בדרך לארוחת צהריים:

:-)