צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

בקצב שלה.

להיות שלה.

דברים שעוברים עלי,
תמונות שמרגשות אותי.
אני.
לפני 5 חודשים. 11 בנובמבר 2023 בשעה 9:27

 

 

בכיתי בפנים וצחקתי על זה
וחיפשתי את הכוכב השקט
את הכוכב הכי רחוק שיש
הכי רחוק שיש

 

אם אני חושב על זה,

הכוכב השקט שלי זה בזמן פוט פטיש.

 

כשאני למטה מלקק כפות רגליים בתשוקה,

המוח שלי משתתק לגמרי,

אין מחשבות, הכל הופך שקט.

שום דבר לא קיים יותר.

 

 

זה מגיע לרמה שאפילו יוגיסטים ונזירים מההימלאיה יכולים רק לקנא בה.

 

אני

הליקוק 

וכף הרגל

אחד הם.

 

זה ממש מדהים לדעתי.

יצא לי בעבר וכשסיפרתי לשולטות על השקט הזה,

הן אמרו לי שזאת לא פעם ראשונה שהן שומעות את זה מנשלט.

כנראה זאת תופעה נרחבת.   

 

אז השיר הזה מדהים,

 

 

 

קירות דקים החזיקו מעמד

החזיקו מעמד!

 

כשאני שומע את אביב שר את המשפט הזה בשיר, 

אני לא יכול שלא לחשוב על תושבי העוטף בממ״דים מוקפים מחבלים ומחכים לשווא לעזרה. 

על אף שהשיר נכתב יותר משנה לפני הטווח,

מיטיב כל כך לתאר.

 

קירות דקים החזיקו מעמד
החזיקו מעמד!

 

 

 

טוב, אולי זה לא מפתיע,

בשירים של אביב גדג׳ תמיד היה כוח נבואי.  

״ השירים ניבאו את עצמם

  הם חזו את מה שקרה

  השאירו דם על הים…..״

 

 

 

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י