בקצב שלה.

יש אומרים על היצירה הזאת, 

שהיא היצירה הכי עצובה שנכתבה אי פעם ברפרטואר הקלאסי.

היצירה נכתבה אחרי מלחמת העולם הראשונה על הגעגוע של המלחין לחיים שהיו לו לפני המלחמה שלאחריה לא חזרו להיות אותו דבר.

מוצא אותה מאוד מתאימה לתקופה שלנו ולנו.

מה שיפה בה לדעתי שהיא מצד אחד מאוד מלאנכולית ברובה ומרגשת,

ומצד השני לא באוירה של ״יום השואה״.

אולי בגלל המוצא הבריטי של המלחין.

כאן מבצע אותה ביצוע מרהיב אחד הצ׳לנים העולים, שנחשב אולי הצעיר הלוהט בעולם הצ׳לו היום,

Sheku Kanneh-Mason

ומנצחת על התזמורת מנצחת שזה די מרענן. 

שמה Mirga Gražinytė-Tyla

והיא סקסית כמו שהיא מוכשרת. 

גרררררר…..

Elgar - Cello Concerto