בקצב שלה.

אלמנה שחורה מאוד,

שאלה בבלוגה מה זאת אישה בשבליכם.

וזה הרי כל כך מורכב.

ישר חשבתי על שיר של יהודה עמיחי,

 שלדעתי מיטיב לתאר:

גַּם אַתְּ עָיַפְתְּ כָּל כָּךְ לִהְיוֹת פַּרְסֹמֶת

לָעוֹלָם, שֶׁיִּרְאוּ מַלְאָכִים: כָּאן יָפֶה.

נוּחִי מֵחִיוּךְ. וּבְלִי תַּרְעֹמֶת,

לְרוּחַ הַיָּם תְּנִי לְקַרְזל אֶת הַפֶּה.

לֹא תִּתְנַגְדִי, כִּנְיָר עָף גַּם לָךְ הָעֵינַיִם

צָפוֹת. גַּם נָשְׁרוּ פַּרוֹת מִשִׁקְמָה.

אֵיךְ אוֹמְרִים, לֶאֱהֹב בַּלּוֹעֲזִית שֶׁל מַיִם,

מָה אֲנַחְנוּ, בִּלְשׁוֹן הָאֲדָמָה?

הִנֵּה הַכְּבִישׁ וְהַלֶכֶת עָלָיו. מַה זֹאת אוֹמֶרֶת,
תֵּל כָּלְשֶׁהוּ, רוּחַ אַחֲרוֹן. אֵיזֶה נָבִיא...
וּבַלַּיְלָה מִתּוֹךְ שְׁנָתִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת.
וְאֵיךְ אָשִׁיב לָךְ וּמָה אָבִיא.

בברכת חג שמח לנשים.

:-)