לפני 7 שנים. 27 בספטמבר 2016 בשעה 5:23
יש משהו בהמתנה למלכה שאני מאוד אוהב,
אם הקדמתי או שהמלכה שלי מתעכבת .
(גם אם באמת מתעכבת או משחק שליטה כזה ואני לא ממהר בדיוק...)
הציפיה הזאת מייסרת ומהנה בו זמנית.
נפשית אני כבר בתוך זה.
אולי זה מתכתב עם גרוי ומניעה. לא משהו שניסיתי, מממ....אולי פעם....
אז כשאני מחכה.
כבר הנשימה מרוגשת,
והדם פועם.
והשלווה של הספייס מציצה מהחלון,
כי אני יודע שעוד מעט יתחיל ביקור בגן העדן שלי, להיות במקום שאני כל כך אוהב.
בסוד המענג הזה שלי....
בריח שלה, בכוח שלה, בקסם שלה.
אני לא, אבל כבר שם....
מאושר.