אני נע מפאניקה להתלהבות ואושר.
אחרי כל השנים שהתנהלתי עם כינוי ישן, היא נתנה לי היום כינוי חדש.
מרגיש כמו לידה מחדש, גלגול חדש.
זה התחיל כבר יום לפני.
"אתה יודע...", היא אמרה, "אני לא אוהבת את הכינוי שלך, לא אוהבת שאתה smelly."
משהו בתוכי התנגד. מה פתאום לא אוהבת?! זה כינוי שאני נושא שנים, יש כמה שמכירים אותו כבר, עברתי איתו חוויות שונות!
בסופו של דבר התגובה שלי היתה לנסות להרוויח זמן. היא לא התעקשה וחייכה.
אבל באופן לא צפוי, משהו השתנה בי מאותו רגע.
גיליתי פתאום שגם אני לא אוהב יותר את השם הזה, הוא נולד כשהסדרה "חברים" יצאה, כולם אז הכירו את פיבי ואת השיר, וזה התחיל כמעין קוריוז. אבל מה לי ולכינוי הזה היום בעצם? אני לא באמת smelly. :)
אחרי שהשיחה הזאת הסתיימה, הרגשתי חרטה.
לקח לי יום שלם לחשוב על זה, יום שבו הייתי די מאוכזב מעצמי. מאוכזב בגלל שהתנגדתי. פתאום קלטתי שהיא כל כך צודקת, הרי שנינו יודעים שאני מכבד את עצמי ובכלל לא סמרטוט. וזה פשוט לא התאים לי, הכינוי הדפוק הזה. לא ככזה רציתי להצטייר בעיניה. לא ככזה רציתי להציג את עצמי לאחרים.
הרגשתי פיספוס. לא רק על כך שאולי שינוי הכינוי יידחה למועד רחוק, אלא גם על כך שהתנגדתי לה ופעלתי בהתאם לאינסטיקטים הישנים שלי. רציתי להישאר באזור הנוחות הטוב והמוכר. חוץ מזה, באמת לא רציתי להיות עם כינוי שהיא בכלל לא אוהבת.
ברגע הראשון שהתאפשר, ביקשתי את עזרתה להחלפת הניק. בתוך תוכי מאוד רציתי לקבל כינוי חדש ממנה. דווקא ממנה.
אומנם איחרתי ביום, אבל ביקשתי את עזרתה, ולשמחתי היא הסכימה לעזור. תחילה היא ביקשה שאעלה רעיונות. חשבתי רבות על רעיונות, ממש הזעתי, אבל רובם לא היו קבילים בעיניה. לאט לאט הכינויים שהעלתי התחילו להתקרב לכיוון הרצוי, ואז עלתה לה הברקה מעולה לשם חדש עבורי: bondman.
תחושה מוזרה: מיד נקשרתי לכינוי. גם כי הוא היה ממנה, וגם כי הוא ישר הרגיש לי נכון. עוצמתי כזה. מעביר מסר מדוייק.
ניגשתי להחליף את השם באתר. בהתלהבות, אני חייב להודות. זהו, אני לא חתול מסריח!
אבל באמצע התהליך נתקפתי פאניקה לא קטנה. עברו דקות ארוכות עד שלחצתי על האישור. ידעתי שאני רוצה את זה באמת, אבל גם ידעתי שזה שינוי גדול. שזאת אמירה שאני מעביר אליה ובעצם אומר קודם כל לעצמי: smellyCat מת, ועכשיו אני נותן לה לבנות משהו חדש. משהו חדש - ממני.
שלב הבא היה הפרופיל שלי.
פתאום גם הוא כל כך לא התאים! היא אמנם חשבה על זה ראשונה, אבל זה היה כל כך ברור גם לי מיד אחרי החלפת השם. ביקשתי למחוק הכל, לנקות את כל ה"פנטזיה למאוננים" הזו שהיתה לי בפרופיל. ניקיתי את הפרופיל וריססתי אותו בחומר מחטא.
כעת אני דף חדש, מאופס לחלוטין. בתולי כמעט.:)
זה היה שווה ללא ספק, כי אני מרגיש עכשיו אושר גדול, תחושה של לא נודע, מפחידה, אבל משחררת. ואני גם מחייך כל היום. היי, מה יש לי?
ואז היא הפנתה אותי לבלוג שלה לפוסט שכבר כתבה בבוקר, עוד לפני כל השינויים שעשיתי, ושם, פתאום, ירד לי האסימון: היא כתבה את העתיד. עתיד שלי.
זה היה מדהים ברמות מטורפות, התקשיתי להאמין שהיא ידעה.
אז כן. אני מאושר עכשיו.
מאושר שהיא ענתה לי לפניה הראשונה. או השניה. מי סופר?
מאושר שהיא מפנה מזמנה היקר בשבילי.
מאושר שהיא מזהה את הפוטנציאל שבי ומאמינה בי.
מאושר שהיא כל כך חכמה ומנוסה. ונעימה. ודרשנית. ועוזרת. ומצחיקה.
אעשה הכל שלא לאכזב אותה. פשוט כי כייף לי לעשות את מה שהיא מבקשת. :)
