בקצב שלה.

באחת השיחות הראשונות ביני לבין גבירתי, לפני שהייתי שלה.
ואם אני לא טועה זה היה בערך לפני מיליון שנה, פחות או יותר.  :-)


באחת השיחות הראשונות, סיפרתי לגבירתי שאני לא מאושר באופן מלא מחיי.
שלמרות שיש לי לכאורה כל מה שאדם צריך.
משפחה לתפארת, ילדים אהובים, קריירה מוצלחת, תחביבים, חברים.
למרות שלכאורה הכל טוב.
משהו הרי חסר.

מאז זרמו הרבה מים בנהר.
התרחשו הרבה דברים. 
עד שבסופו של תהליך, שאני חייב להודות שלא תמיד היה קל.
זכיתי להיות לרכושה של גבירתי. 

ומאז, שום דבר לא חסר.
מרגיש במקומי לרגליה.
בסדר הנכון של הדברים.
כן, בר מזל שכמותי.  :-)

אז אני צריך לעדכן אותה עכשיו:

גבירתי, אני מאושר! 
סוף סוף.
מאושר, להיות שלך.