קשה לך להבין,
שאני פשוט אוהב לשרת אותך.
איך תביני כמה אני נהנה מדברים שעשויים להיות מטלות, הרי זה לא נורמלי בעולמנו.
להרים את הבגדים שלך מהריצפה לכביסה.
לסדר אחריך.
להכין ולהגיש לך קפה ופינוקים.
כשאת באה להוריד לך את המגפיים מהרגלים.
לפרק לך את התיק מחדר כושר.
איך תביני שאני מתגרה אירוטית מהפעלת מכונת הכביסה, או הכנסת הכלים למדיח, פשוט כי אני יודע שאם אני לא הייתי עושה את זה, אז את היית עושה את זה במקומי. עושה משהו שלא ראוי לכבודך בעיניי.
שכל פעולה בנאלית, כאשר היא נעשת בשבילך, הופכת לדבר מקודש.
משמעותי.
למעשה זה מבחינתי חלק מהמשגל.
ואני רק רוצה להקל עלייך כמה שיותר,
להמליך אותך כמה שיותר,
לרצות אותך כמה שיותר.
כי כשלמלכה שלי קל , הלב שלי מרחף.
כשאת מתפנקת אני מרגיש שלם, מגשים את עצמי.
המבט הזה שלך, כשאת מתמוגגת מעיסוי כפות רגלייך, זה האושר שלי.
זה מקומי.
זה הבית.
מצחיקה שלי,
כבר התרגלת לזה שאני מלקק לך את כפות הרגליים תוך כדי...
אבל קשה לך להתרגל לעוד הצעות שירות שמוחי הקודח מעלה בפנייך.
טוב, בסך הכל זה הגיוני, כי לנשלטות שלי אין גבול ואת בכלל ונילית.
המלכה הונילית שלי.
אז מודה לך על הכל.
במכתב שלעולם לא תראי... :-)
