בקצב שלה.

אני ממש באטרף. באמצע בישולים. יש מוזמנים לארוחה הערב.

שיט, לא עומד בזמנים.

לחוץ פונה אליה:

בואי שניה תעזרי לי עם התפוחי אדמה, צריך לקלף ואני לא מספיק.

היא עונה: אני? אבל אמרנו שאני מלכה. לא?

אני אקלף?

- מממ.. צודקת. סליחה.

מיד התעשתתי וקראתי לבן שלי לבוא לעזור ולקלף.  :-)

מסקנה. המלכה הונילית שלי הפנימה אפילו יותר ממני.  :-)