בקצב שלה.

בהמשך לפוסט של מילונגה:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=648095&blog_id=73342


נזכרתי שלפני מעל איזה עשר שנים פוטרתי.
הייתי בין עבודות, לבד בבית.
תקופה מלחיצה, קשה ועצובה.

המורה שלי לאומנות לחימה שאצלו התאמנתי בזמנו הכיר לי את השיר הזה.
עשיתי בהמלצתו מנהג קבוע, כל בוקר, אחרי הקפה הבודד, כשהחוקית יצאה לעבודה והילדים עפו לבית ספר,
פתחתי תמחשב והתחלתי לשיר ולרקוד עם השיר הזה.
כל היום היה הופך באחת מקודר לבהיר.