יש בקרים של רימינג,
ויש בקרים של אכילה.
זה הפך אצלנו לכמעט שיגרה, יום ככה ויום ככה.
לסרוגין.
(טוב נו, למעט ימים שלא בא לך כמובן.)
וגיליתי שאני By Far אוהב יותר את הבקרים של הרימינג,
כי בבוקר, אנחנו ממהרים, הילדים ישנים אז אנחנו צרכים להיות שקטים, חלון הזמן קצר והסיכוי שתיגמרי הוא קטן.
ולמרות שאני יודע שזה לא חשוב, ואת נהנת מעצם העניין,
ואני באמת מענג אותך ללא מטרה אלא לצורך הענקת ההנאה עצמה,
וזה מחייך לך את היום.
ולמרות שגם אני נהנה כל כך מההנאה שלך ומטעם הבוקר המדהים שלך, הטעם שאחרי כל הלילה,
(אני קורא לזה "לטעום את החלומות שלך",)
בתת הכרה נשארת לי אכזבה קטנה מעצמי.
שלא גמרת.
כן, טיפש שכמותי. :-)
מה לעשות עדיין גבר. :-)
אז בבקרים של הרימינג,
אני מענג אותך הכי נקי, כשאין ברקע ההכרה את המטרה של הגמירה,
בלי שום תקווה לכיבוש כל שהוא.
רק התמסרות להנאה שלך ולטעם שלך.
רק התמסרות.
לפני 6 שנים. 1 במרץ 2018 בשעה 6:48
