חייב להודות שהיה מאוד קשה,
כשהיא אמרה לי לא לגמור.
אני בתוכה, נכנס ויוצא, מוטרף מחרמנות ומת לגמור.
התוצאה בדרבי 6-0 , ועוד כמה פעמים שאוננתי השבוע תוך כדי הסנפת תחתונית שלה כמעט עד הקצה, הביאו אותי למצב מאוד מאוד חם.
יצאתי מגופה עם אכזבה מסוימת כי כל כך קיוויתי שהיא תגיד לי הפעם לגמור.
אבל כבר כמה דקות אחרי זה הכל השתנה והפכתי אסיר תודה לה.
כי ברגע שטיפה נרגעתי, לדעת שלא גמרתי ועכשיו אשרת אותה כל כך ממוקד,גרם לי להרגיש שלם ושלה.
יישר ביקשתי לבצע בה רימינג ולהעריץ את כפות רגליה.
וכשסיימנו כל דבר שעשיתי, מהכנת קפה, ועד הטיפול במדיח הפך לארוטי בשבילי.
זר לא יבין את ההרגשה הזאת של ההיפנוט, והתמסרות הטוטאלית שזה גורם לי.
כולי ממוקד רק בה וממוגנט אליה.
תמיד זה ככה ברגע הראשון אכזבה , אבל לאחר כמה דקות אופוריה.
בעוד שכשהיא מרשה לי לגמור אז יש כמובן בהתחלה כמה שניות של הנאה , אבל מהר מאוד מגיעה אכזבה, עייפות ובעיקר תחושת ריקנות.
בדיוק הפוך.
בגמירה , אני נהנה רגע ומתבאס לשעות.
במניעה, אני מתבאס רגע ונהנה לשעות.
המלכה הונילית נרדמה היום לפני, עכשיו היא ישנה עמוקות ולא הספקתי להודות לה על שאסרה עלי לגמור בבוקר.
אז אני מוציא את זה עליכם. :-)
ידעו כל הכלוב:
תודה למלכה הונילית המושלמת שלי. 💚
