לפני 15 שנים. 28 בדצמבר 2009 בשעה 21:34
בעצב אתה לבד.
איש אינו יכול לחלוק עימך את התוגה.
היא לבדה חובקת עד מחנק.
כי היא ידידתך האמיתית ,
אהובה ושנואה גם יחד.
איתך לעולמי עד.
לא ניתן לברוח ממנה .
כי כולאת אותך .
והזכרונות מאיימים להטביע .
להכנס לגרון , לחלחל לריאות .
עד שיוצאות מהעיניים דמעות.
ואז, את מלכה, למלכה אסור לבכות.
מלכה צריכה להיות חזקה.
למלכה אסור להישבר.
מלכה תמיד מחייכת חיוך ציני ואכזר.
מלכה בועטת , מזלזלת ומשפילה.
ורק כשהיא לבד עם עצמה.
מרשה לעצמה להזיל דמעה.
