שבוע לפני כן.
"מה אתה רוצה שאני אעשה?!"
"ליאו, אתה מוכן להירגע? לא אמרתי לך לרצוח מישהו אי להוריד את הירח."
"לא, אתה רק רוצה שאסתנן לאחת מקבוצות הפשע בעיר ואתחבר עם אחת מראשי קבוצות הפשע הגדולות ביותר שהיו פה. הבחורה לא נורמאלית!! אתה מבין שזה מסוכן?"
"וממתי הפריע לך סכנה? חשבתי שהגעת לפרויקט הזה בשביל לעשות יותר, לא? אנחנו צריכים אותה בצד שלנו. יותר מזה אגיד לך, אנחנו צריכים אותה כחלק מהפרויקט הזה, בלעדיה אין טעם לכלום."
ליאו עמד מתוסכל, עצבני, חושש וטרוד. הוא לא יצליח לעבוד עליה בחיים שהוא עני מרוד שזקוק לעזרתה. אחרי כל מה שלמד עליה הוא ידע דבר אחד - או שהכל שקרים או שהיא באמת באמת מסוכנת. מה שבטוח, הבאתה לפרוייקט אמנם חשובה בפני אריה, אבל אין ספק שיצטרך לעמוד על המשמר בכל הנוגע אליה.
----
היום בבוקר.
לי לא הייתה בטוחה ששמעה נכון, צריך אותי? למה?
"תקשיבי, אם זה היה לגמרי תלוי בי, לא הייתי פה. אבל זה לא, יש לך יום פנוי? תני לי להראות לך למה אני צריך אותך." ליאו כבר כיוון לכיוון הרולס רויס שעמדה מחוץ למרכז.
"מי אתה בכלל? לא תתחיל רגע בלהציג את עצמך? איפה הנימוסים שלך בן אדם?" ליה הטיחה בו האשמות ושאלות, מנסה למשוך זמן לפני שתחליט.
" מי אני זה לא ממש משנה אבל רק בשבילך, ליאו. אני מגיע לפה מטעם פרוייקט מדיני עירוני שנועד להבטיח ביטחון ברחובות. אני מבין שזה מבלבל שבכלל פנינו לראש ארגון פשע, אבל זה מה יש. עכשיו את מוכנה לבוא?"
ליאו זרק עליה את המידע והתחיל להתקדם לכיוון הרכב. לא הייתה לו טיפת סבלנות לכל האירוע הזה ומבחינתו לא הבין למה בכלל הוא מתקיים ולמה הוא זה שעושה הכל. אותו אריה גייס, למה הוא צריך לגייס אותה? ועוד עבריינית"
"אנחנו לא ארגון פשע." ליה זרקה לאוויר, לא מתקדמת סנטימטר אחד לכיוונו. "שום דבר פה הוא לא עבירה על החוק. הכל הגיע מתרומות ומתנדבים"
ליאו הסתובב בעצבים. עיניו לוהטות בכעס. היא משקרת. הוא יודע שהיא משקרת כי הוא קרא את התיקים. הוא למד אותה והיא לא ידעה את זה.
"בגלל זה לקחת 200 קילו קוקאין ממרסי? כי את עושה הכל כחוק וכהוגן? מה עם הדקירה שמדממת לך עכשיו?" עיניו יקדו ואצבעו הופנתה לכתם הדימום שגדל וגדל.
"שיט, ליה, בואי אקח אותך לבית החולים" ליאו קלי את משמעות הפציעה, הוא ידע שהיא חולה בסוג של המופיליה, זה היה בתיקים.
" אתה לא לוקח אותי לשום בית חולים, הם ישאלו שאלות שאין לי תשובות אליהם. מה שקורה במרכז הוא לפי החוק וכהוגן, אני לעומת זאת.. לא המרכז" ליה הסתובבה לכיוון המרכז וחיפשה בעיניה את יורגו או מישהו מהמבוגרים שיעזור עם החבישה. לרוב היא לא זקוקה לטיפול רפואי על כל פציעה אבל זו מדממת כבר יומיים ואולי היא צריכה טיפול עכשיו. שומעת ברקע את ליאו קורא לה, עוד אחד שרוצה ללמד אותה על החיים. שיניח לה לנפשה כבר.
הסיגריה של אחרי החבישה ליה כבר לא ראתה את הרוחב רויס בחוץ ורק לרגע קטע הרגישה תחושת ניצחון קטנה.
----------
"זה בלתי אפשרי אריה. היא לא תגיע בלי הסבר מעמיק."
"הכל אפשרי ילד, רק צריך למצוא את המניע הנכון של כל אדם."
דלת המשרד הגדול נפתחה גבר באמצע שנות העשרים, לבוש בג'ינס רחב וחולצה ירוקה. הוא לא היה גבוה במיוחד אבל גם סה"כ שרירי. ליאו זיהה אותו מהאימונים אבל אף פעם לא יצא להם להחליף יותר מידי מילים.
"מנו תכיר, זה ליאו. הוא יהיה ראש הצוות שלכם." השניים לחצו ידיים כמחווה עסקית לדרך המשותפת שלהם.
"ליאו זקוק לעזרתך בגיוס הסוכנת האחרונה לפרויקט שלנו. אתה כנראה מכיר אותה אם כי אני לא בטוח שתזהה" אריה סובב אליו את ערימת המסמכים ועינו של מנו נפתחו לרווחה.
"אני לא בטוח שזה רעיון טוב אדוני.. אחותי ידועה-"
"אחותך?!" ליאו לא הצליח להחזיק את עצמו ופשוט זעק את מחשבותיו. "אני שמעתי נכון? היא אחותך?!"
מנו השפיל מבט שכן אחותי תמיד הייתה מבחינתו אות קלון על המשפחה ולא משהו מפואר להתגאות בו. "כן, זאת אחותי, התאומה, ואנחנו לא בקשר. " מנו אמר ביציבות ואדישות ואז הפנה את מבטו לאריה "היא לא תרצה לראות אותי."
"ודווקא בזה אני חושב שאתה טועה. היא אכן תתעצבן ותבעט ותכעס. אבל אם יש משהו אחד שמניע את אחותך, זה משפחה." מנו השתתק ועיבד את המידע שהוטל עליו להבין ברגע.
"אתם תצאו לשם מחר שוב, והפעם תנסו לחזור איתה בבקשה, גם אם זה יהיה כואב." אריה הסתובב בכסאו הגדול לכיוון הנוף הרחב ונותן לבנים להתמודד עם המשימה.
עד שהגיעו לחלל המטבח השניים לא החליפו מילה. הידיעה שמנו הוא בעצם גם אחיה של המגויסת שעוד לא גויסה החדירה מתח רב בין השניים.
"אז איך אתה רוצה לעשות את זה? " מני שאל בעדינות. מקווה שלליאו יהיה איזה הצעה רלוונטית שתגרום לאחותו לבוא איתם.
ליאו נאנח ולקח כוס מארון הספלים, ניגש לעמדת הקפה ומזג לעצמו מהמשקה המהביל. "תאמת אחי, אין לי מושג. דיברתי איתה היום ולא נראה לי שיש סיכוי שתסכים לדבר איתי גם מחר." מנו מזג לעצמו גם מהקפה וכששניהם שותים ושותקים עולה בו התהייה למה בכלל צריכים אותה? היא עבריינית מסוכנת שבקושי סיימה בית ספר.
"למה אתה לא בקשר איתה?" ליאו חתך את הדממה והמחשבות
"היית נשאר בקשר עם אחיך היה עובר על החוק שוב ושוב ושוב עד שנכנס למוסד לעבריינים צעירים על ניסיון רצח?" מנו שאל בכנות טהור שאלה שכנראה ליאו לא ידע לענות עליה. "גם הייתה לה תיאוריה משוגעת שההורים שלנו בכלל נרצחו ולא נרגו בתאונה.. היא הייתה אובססיבית על זה. זה מה שגרם לה כמעט.. "
נכנסו לחדר סוכנים נוספים והמידע כבר לא היה ביניהם בחלל.
" אנחנו פשוט נגיע לשם ונזרום.. מה היא כבר יכולה לעשות?" ליאו שאל במעט זלזול ביכולתיה של ליה.
" הו הו אח שלנו אל תזלזל בה" מנו עצר לרגע, שתה את שארית הקפה והניח את הספל בכיור. "אתה יודע למה היא רק קיבלה ניסיון רצח ולא רצח? כי היא לא רצתה שהבחור ימות, אבל אף אחד לא הצליח להוכיח מרוב שהיא מדויקת" נותן לליאו כמה תפיחות על השכם ומתרחק.