חקר

מצחיק איך שדווקא מתוך המחקר שלי גיליתי שהכלוב עצמו נהיה חלק מהמחקר.

מקום שאמור להיות רק פלטפורמה לBDSM הפך למעין מראה להתנהגות אנושית 

תגובות, שתיקות, הצטרפויות, ותחושת שייכות...

חודרים עמוק.. 

תבינו מה שתבינו... 

שבוע חדש 

מחדדת את הקשר עם עצמי - לפינוק קטן ולמחשבות.

מה שבוע חדש מבקש? פחות הצהרות, יותר תשומת לב. פחות רעש, יותר אמת. יותר פעולות אולי? 

מסקרן אותי איך אתם פותחים שבוע חדש כשאתם בתוך תהליך?

מה עוזר לכם להישאר מחוברים לעצמכם בזמן שהחקר נמשך? 

אני נמצאת בתהליך של חקר אישי סביב הנושא החדש הזה עבורי. זה לא משהו שאני ממהרת להגדיר או להבין עד הסוף, אלא יותר התבוננות איטית וסקרנית פנימה והחוצה. קריאה, מחשבה, ושאלות שעולות בדרך.

להיות בתחילת דרך מרגיש לפעמים לא ברור, ואולי אפילו קצת פגיע. יש הרבה מידע, הרבה קולות, ולא תמיד קל לדעת מה רלוונטי לי ומה פחות. אני לומדת לתת מקום לאי הוודאות, ולהבין שגם לא לדעת זה חלק לגיטימי מהתהליך.

כרגע אני בעיקר מקשיבה לעצמי: למה שמסקרן, למה שמרגיש נכון, ולמה שדורש עוד זמן. בלי לחץ, בלי ציפייה להגיע למסקנות מהירות. רק לאפשר לתהליך להיות.

אולי בהמשך הדברים יתבהרו. בינתיים, אני בוחרת להיות סבלנית כלפי עצמי, ולתת לחקר הזה להתקיים בקצב שלו. 

צריכות להתגשם או להשאר פנטזיה? 

למה להשתמש בכלכך הרבה רוק? 

למה לא להשתמש בחומר סיכה הטבעי הקיים אצל האישה

נשים שתפו אותי האם אתן רטובות טבעי 

גברים שתפו אותי מה עושה לכם ברוק 

תודה מראש על שיתוף הפעולה

להשקיע זמן בפטמות 

לא רק למצוץ כמו יניקה

להשקיע 

אשמח להדגים