מערת החתול

תקופה שרכזו, של חרמנות.

אבל לא למיניות או אירוטיקה. 

חרמנות להיכרות עמוקה ושקופה, של הבנה וקבלה.

כזו שלא נרתעת או מפחדת מהשריטות. 

הזדהות, הבנה והכלה.

אבל גם אין לי סבלנות. הכל מעיק, כולם רועשים.

הרטבתי.

(הכוונה לקשרים בינאישיים על כל גוונתיהם, לא רומנטיקה)

לקח לי לא מעט זמן למצוא אומץ לפרסם דברים שכתבתי לכאן,

רוב הטקסטים לא היו מוכנים ישר לפרסום, אז הייתי חוזרת אליהם יום-יומיים למחרת,

ועלה בי כל פעם גל של מבוכה ששטף אותי.

ושאלתי חברות - רק לי הקריאה החוזרת של מילים שנכתבו ברגע שיא של רגש -

מעלה תחושה דומה לזו של גועל מהפורנו על המסך הקטן של הטלפון אחרי גמירה?

אוננות וגמירה רגשית ואז הרגשות של אחרי.