מערת החתול

יש עדיין התכווצות קטנה בבטן כשאני עוברת על שיחות ישנות.

שילוב מוזר של חיבה ובחילה. על מה שהיה, מה שלא היה, ומה שאולי יכל להיות.

השיחות המקוריות כבר נמחקו אינספור פעמים לאורך השנים, ומסתובבים להם צילומי מסך ישנים.

 לא שומרת בכוונה, מבטיחה. 

צבע הרקע של הצ'אט חודר ובוטה כמעט כמו צורת הדיבור שלך. 

לפעמים הייתי מתה למשוך אותך בחזרה.

מה הטעם? אתה בטוח עדיין ילד חרא.

הלם שזה משהו שגרם לי לבכות. בכי אז היה אירוע נדיר, אם בכלל. 

לא הייתי יכולה להגיד מתי הפעם האחרונה שבכיתי. חברה דואגת שולחת הודעה לשאול לשלומי. יצאתי כבר מהאירוע? אני רוצה שהיא תבוא לקחת אותי?

אני כותבת שאני לא מפסיקה לבכות, ששוב שתית יותר מידי, שאתה ילד מפגר שלא שומר על עצמו. שיצאתי לרחוב בחושך, עטופה במגבת ויחפה, כדי להציל אותך מעצמך?

להושיט לך יד ולבקש ממך לחזור אלינו חזרה לחגיגות. איך שמחתי כשלקחת לי את היד ובאת, איך הייתי מרוצה מעצמי, שאני מגשימה את פנטזיית ה Saviour Complex שלי.

היא מזכירה לי שאתה לא ילד, אתה יודע לשמור על עצמך והבחירות שלך הם שלך.

מזל שאני כבר לא מנסה להציל גברים מעצמם. 

כולי תחושת גועל כשאני חושבת עליך עכשיו.

כמו דבק שנדבק או לכלוך שנצמד לגוף, מסרב לרדת ורק ממשיך לטנף ולפצוע.

תחושת גועל כשאני נזכרת בעיניים שמחפשות אותי מהצד השני של החדר וננעצות בי, 

בידיים שאחזו לי במותן וליטפו לי את הירך.

בזיכרון שלך אומר את השם שלי, לרוב לא השם אלא מגוון כינויים שחשבת ראויים עבורי.

באחיזה שלך בי כאילו אני רכוש אבוד (אך יקר) שמצאת שוב, כאילו אני שייכת לך.

כשאני חושבת על התראת הצ׳אט קופצת כל פעם מחדש, כאילו אתה מנסה להשיג אותי מבעד למסך.

ובעיקר תחושת גועל מעצמי, שאהבתי ורציתי כל רגע.

שמגיע לאחר עשור של טיולים ב"סצנת" הבדס"מ בארץ?

על לילות רבים וארוכים במסיבות של פעם, עם המוזיקה עדיין מתנגנת באוזניים וסימנים על העור שנותרו כמזכרת לסופ"ש עד לפעם הבאה.

של בחירות גרועות אבל מעצבות, מפגשים עם אחרים ועם עצמי.

של וודקה חמוציות אחד או יותר מדי וגרביון רשת קרוע.

תקופת ההרפתקאות בעבודה בליינים והצצה למאחורי הקלעים, לקום לעבודה ה"רגילה" שישי למחרת אחרי שתפסנו את הרכבת הראשונה עם הזריחה.

וכמובן הפסקות נדרשות כדי להתרענן, ועכשיו…

עכשיו הפסקה ממסיבות אבל התחיל מסע אחר, קצת פחות מלא עשן סיגריות, רדיפת אדרנלין, אנדורפינים בגברים ונשים חדשים, יותר שקט, איטיות ויציבות.