זה לא שקשה לי להיות אני מולך. ממש לא.
אני מצליחה להיות קצת אני.
פשוט הרבה פעמים החוסר ביטחון שלי מדבר בשמי. כי אני יודעת מה זה. מה זה להכנס לקשר איתך.
אתה אחד הגברים המעטים שיכולים לחדור מתחת לעור וליטוע שם שורשים. להכנס למחזור הדם ולהשאר שם. לא לתת לאדם שמולך לנשום מרוב שהוא עסוק רק בך.
כמו שכתבת לי -
"אני רוצה שתרגישי שאין לך חמצן
שיש לך להשתין ממש
שיש רעב מכרסם בבטן
גירודים בעור
שהכוס שלך יציק לך
ושתשנאי את עצמך בגלל שאת אוטיסטית.."
אתה באמת יכול לגרום את זה לאדם שמולך. להתמכר לעומק שבך. לניסיון חיים שלך. למהות שלך. למלא את כל המוח שלו בך.
זה מפחיד. מבעית. ולא נותן מנוח.
אני מפחדת מזה. מפחדת מזה פחד מוות. מפחדת ללתת לך את הפתח הזה.
כי אני יודעת שאני יכולה ליפול לתהום. ולא תהיה לי דרך חזרה. אני יודעת שתוכל בסופו של דבר לשחק בי ובעמוד השידרה שהיה לי. איך שאתה רוצה. לבנות אותי איך שבא לך.
זה מפחיד לתת לבנאדם כזה כוח עליי במיוחד שלי יש מה להפסיד ולך אין כמעט כלום מה להפסיד.
אז זה לא שאני גברת אגו כמו שאתה קורא לי.
כאלו אני כן אבל רק בגלל שהפחד שלי משתלט עלי. והמוח זועק תגני על עצמך.
ואתה לא בנאדם רע. אבל שוב ניחנת ביכולת להכנס לבנאדם מתחת לעור ולגור שם.
ואני כאן ולא בורחת. כי זה משהו שונה. הרגשה כייפית . ואני אוהבת את הפחד הזה שאני משחקת איתו.
אני אוהבת את הפחד שמתווצר לי בבטן רק מזה שאולי אני מתחילה להקשר?.
על מי את עובדת.
את נקשרת. אבל לבינתיים כל עוד זה מאחורי מסך זה נעים לי.
נעים לי לחוות משהו שונה.
תבין,זה לא האגו זה החוסר ביטחון שמתחפש לאגו.
זה לתת לך משהו שהרבה שנים היה רק שלי.