פעם האמנתי לכל מה שפמיניסטית רדיקלית הייתה אומרת. אפילו יש לי אלפי ספרי פמיניזם שעוסקים בתחום הזה.
אבל אז נכנסתי לעומק הפמיניזם והבנתי דבר אחד ברור: גברים נתפסים כרעים גם אם לא עשו דבר, גם אם רק נשמו.
ואם חס וחלילה יש גבר מוכה, זה לא נתפס באותה צורה כמו אישה מוכה.
ועד כמה שהפמיניזם הרדיקלי מנסה לייצר תחושה שמערכת המשפט לא נוטה לצד האישה,ושלא מאמינים לנשים,אני דווקא רואה עד כמה המשחק מכור. לא משנה עד כמה הגבר ינסה להוכיח את חפותו, המילה של האישה תהיה כמעט מוחלטת ומוצדקת.
וכאשר עורך הדין של הגבר מצליח להוכיח שמדובר בתלונת שווא,האישה יוצאת ללא שום עונש על כך.
ואילו אם זה היה גבר, הוא היה נאשם על תלונת שווא.
עכשיו,אני לא אומרת שמערכת המשפט בישראל בעבירות מין הוגנת כלפי נשים. היא רקובה מהיסוד, אבל זה נושא אחר שאולי אכתוב עליו בפוסט אחר.
וזה עצוב לי שהגענו למצב כזה שאין באמת צדק, ושנשים נשארות קורבנות ומתקרבנות, ועדיין רואים בנו חלשות ומסכנות.
זה מה שהפמיניזם הרדיקלי עושה בעיניי, הוא עושה לנשים עוול הוא משאיר אותנו עדין תחת הכותרת- " נשים הן חלשות וצריכות הגנה בלי סוף,ונשים הן קורבן."
נכון שלאורך רוב ההיסטוריה הגברים היו הצד הפוגע, אבל יש גם מקרים שבהם נשים היו הצד הפוגע,ולא נותנים לזה מקום.
וזה מה שמכניסים לנו למוח, שאנחנו חלשות,שאנחנו הקורבן שאנחנו עדין במאה ה20,שלא התקדמנו בשום שלב בחיים והשגנו זכויות שלא בהכרח מטיבות לנו.
אני בעד שוויון תעסוקתי וכל מה שנלווה לזה, אבל גברים ונשים שונים במהותם. אין מה לעשות, זו ביולוגיה, זה DNA וזה מדע.
יש לנו מערכות מין שונות, מוח שפועל אחרת ומפרש דברים אחרת, ועוד הרבה הבדלים. מחקרים במדעי המוח מצאו הבדלים ממוצעים בין נשים לגברים לא רק במבנה אלא גם בתפקוד.
למשל,מחקר שפורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences הראה הבדל בדפוסי קישוריות במוח: אצל נשים נמצאה יותר תקשורת בין שני חצאי המוח, בעוד שאצל גברים נמצאה יותר תקשורת בתוך כל חצי מוח. בנוסף,מחקרים בתחום הנוירואנדוקרינולוגיה מראים שלהורמונים כמו טסטוסטרון ואסטרוגן יש תפקיד בהתפתחות המוח כבר מהשלב העוברי,והם משפיעים על אזורים שקשורים להתנהגות, תגובתיות לסטרס ועיבוד רגשי. כלומר, קיימות נטיות שונות באופן שבו המוח מעבד מידע ומגיב למציאות בין נשים לגברים.
בפועל, זה יכול להתבטא גם בהתמודדות עם מצבי לחץ וקונפליקט, תחום שנחקר בפסיכולוגיה ובהבדלים מגדריים. מחקרים מצביעים על כך שנשים בממוצע נוטות יותר לעיבוד רגשי ושיח סביב החוויה, בעוד גברים בממוצע נוטים יותר לתגובה ממוקדת פתרון או הימנעות זמנית לצורך ויסות.שוב, מדובר בנטיות ממוצעות ולא בכלל מוחלט.
ההבדלים האלה לא אומרים שכל גבר או כל אישה הם אותו דבר, אבל הם כן מסבירים למה יש נטיות שונות באופן שבו המוח מעבד מידע ומגיב למציאות בין נשים לגברים.
אנחנו בחיים לא נוכל להיות שווים במובן של להיות אותו דבר.
שוויון אמיתי לא אומר למחוק הבדלים, אלא להכיר בהם בלי להפוך אותם לחולשה או ליתרון.
זה אומר להבין שאנחנו שונים, ולתת מקום לשונות הזאת בלי להקטין אף צד ובלי להרים צד אחר על חשבונו.
זה אומר להפסיק לנסות להתאים את כולם לאותה תבנית, ולהתחיל לראות בני אדם כמו שהם באמת, עם מורכבות, עם חוזקות ועם חולשות.
ולנסות לצאת מהמעגל הזה של הקורבן כי זה לא עוזר לנו בכלום.
ולפני שחלק כאן יקפצו עליי,תקראו את זה בעיון רב ותשמרו על היגיון.