לפני חודש. יום שבת, 4 באפריל 2026 בשעה 2:38
השיחה הטלפונית עם חברה שלי פירקה אותי נפשית. ככה זה כשמעמידים לך מראה מול התהומות שלך ומציפים אותם מולך. ההרס העצמי שלי רוצה להשתחרר, לצאת לחופשי, ואני כולאת אותו בתוכי. ואז אני מרגישה כל כך מוצפת, כי אין לי שום שחרור ושום דרך להתפרק.
ואת גם לא יכולה להוציא אותו לחופשי, לא כשיש לך אחריות. זה כבר לא כמו פעם, כשהיית לבד, בלי ילדים. כל דבר שהיה מוציא אותך מאיזון נפשי, היית נותנת להרס העצמי לפרוח.
היום אני צריכה להיות חזקה ויציבה בשבילם. אבל הנפש שלי מלאה. כבר יומיים שאני בתוך מצוקה פנימית, כל כך מתוסכלת וכואבת, ואין לי איפה לפרוק את זה,ואני לא נותנת למניאק רנדומלי ולא רנדומלי להתעלל לי בנפש כדי שאשחרר את זה קצת.