שכנתי החמודה, שבמקרה היא גם חברה מאוד טובה שלי, וגם הילדים שלה חברים מאוד טובים של הילדים שלי. ובנוסף לכל זה, היא גיסתה של אשתו של בן דוד שלי, ובעלה הוא החבר הכי טוב של גיסי. בקיצור, זכיתי.
ולענייננו.
הדבקתי אותה בתחביב שלי, שזה כמובן לצבוע בחוברות למבוגרים, אלו שעכשיו מדברים עליהן בלי סוף בטיקטוק ובאינסטגרם. זה היה התחביב שלי מאז ומתמיד, ואם הייתי יודעת שאפשר לעשות מזה כסף טוב ולהתחיל את הטרנד הזה לפני שכולם התחילו, הייתי כבר מזמן הופכת לאושיית רשת חזקה בתחום הזה.
אני אישית אוהבת לצבוע עם עפרונות. יש לי 500 גוונים שונים של עפרונות. היא, לעומת זאת, שונאת עפרונות, ובסוף הזמינה 168 עטי אקריליק.
עכשיו, בשביל למצוא הכי מהר את הצבע המדויק לפי המספר שאומרים, עדיף להכין כרטיסיות של גוונים ותתי גוונים דומים. ככה הרבה יותר קל למצוא צבעים ולא צריך לחפש שעות.
מה שכיף בעפרונות צבעוניים זה שתמיד מגיע קלף כזה שאני צריכה למלא בו את הצבע התואם לפי מספר הצבע. לדוגמה, מספר 1 הוא צבע שחור, אז יש ריבוע ריק מעל המספר 1, ואני מחפשת את העיפרון מספר 1, שהוא השחור, וצובעת בתוך הריבוע. וככה יש לי כרטיסיות מסודרות.
לרוב, בטושים או בעטי אקריליק, הריבועים האלו נמצאים על קופסת הקרטון, וזה מאוד מקשה להתאים את הצבעים.
אז מה שכנתי החמודה עשתה? התקשרה אליי, כי אין לה כוח למיין את כל הצבעים לפי תתי גוונים, והיא יודעת שאני דווקא מאוד אוהבת את זה. אז כמובן שהתנדבתי לזה ברצון ובחפץ לב.
ומחמש אחר הצהריים ועד עכשיו ישבנו על זה. כלומר… אני!
מה אגיד לכם, אני כבר לא יודעת אם זה תחביב של זקנות או של צעירות. אבל כשיש זמן מת, תמיד יהיה לי משהו שימלא אותו 😌
אחת מהחוברות שאני צובעת בה.
חלק מהתהליך של הכנת הכרטסיות ומיון הגוונים והתתי גוונים של הצבעים 😍