לפני חודשיים. יום חמישי, 22 בינואר 2026 בשעה 17:46
חשבתי שזה געגוע, שאני כואב את העובדה שהלכת, גם אם עברה כבר שנה וחצי.
חשבתי שאני בשל ורוצה לתקן. רציתי לשמוע אותך צוחקת. רציתי להיות משמעותי.
היום אני מבין, שחיפשתי משהו חי במקום שנסגרה בו הדלת. החזקתי את התקווה, את האפשרות לתקן.
אני מתגעגע לרגעים שבהם הייתי מורגש, הייתי חי, דרך העיניים שלך. ואני יודע, זה לא הוגן לבקש ממך להחזיר לי את התחושה הזאת כשההווה שלך נראה כל כך אחרת. אני לומד לשחרר, לא כי זה לא כואב, כי אני לא יכול לבקש ממי שכבר לא נמצאת להוכיח לי שאני קיים.
אני לומד לשחרר, לא בכעס, לא מפגיעה, מהכרה. זה היה חי וזה נגמר.

