סמים, פטריות ומחשבות

למה האינסטגרם מאכיל אותי עוד ועוד סרטונים עצובים די אני כבר שעה בוכה תן לנוח יא זבל

בעודי חושבת על אתמול בלילה איתך כשאנחנו מדברים בטלפון אני נזכרת באיך הנחת את הראש שלך על הבטן שלי.

ואז נופל לי האסימון.

״כשאני חושבת על זה, איך אדחוף תינוק החוצה אם הראש שלו עומד להיות כזה ענק!״

והוא פאקינק צחק!

״נולדתי כמעט 4 קילו״

יופי אז אצטרך לסחוב איתי ארבע קילו לתשע חודשים??

אם לידה לא הייתה מפחידה מספיק

בוא נקווה שהם יהיו במשקל לפחות קצת יותר דומים לי…

אין טוב יותר מלחכות לו שיגיע לאסוף אותך ואז לחבק אותו וללחוש לו באוזן כמה את חרמנית ורטובה, לראות את הגלגלים במוח שלו מתחילים להשתגע והזין שלו מרים אוהל.

לצפות שיסע הביתה אבל במקום זה הוא לוקח אותך לחנייה ריקה ויוצא מהדלת, פותח את שלך וגורר את התחת שלך החוצה.

הוא קורע את המכנס שלך ומזיז את התחתונים הצידה, מעביר את האגודל שלו לאורך הכוס הרטוב שלך ואז דוחף אותו פנימה.

את שומעת איך הוא מוריד את החגורה שלו, מתכוננת למה שעומד להגיע, הצלפה, ועוד אחת, ועוד אחת, את שולחת את היד אחורה להגן על התחת שלך אבל הוא רק מעיף אותה וממשיך.

ובדיוק כשאת חושבת שזה עומד להסתיים הוא מנחית את המכה הסופית, כזאת שגורמת לך לאבד את הנשימה והיכולת לראות.

זו בדיוק ההזדמנות שלו, הוא מוריד את המכנס וחודר אליך, עמוק, ובבת אחת, את לא יכולה לעשות כלום חוץ מלנסות לנשום ולגנוח.

אל תיתממי, את יודעת בדיוק מה המילים שלך עשו לו, ואת ידעת מה עומד להגיע, ואת נהנת מכל רגע, במיוחד כשהוא מאשר לך לגמור על הזין שלו וחודר אליך פעם אחרונה בזמן שהוא משחרר את הזרע שלו לתוכך.

ובסוף נותן לך את פרס הנשיקה החמה והמרגיעה שלו. 

התעוררתי בבוקר מהיד הסקרנית שלו, שאוהבת לטייל לי על הגוף.

מליטוף השיער לצביטת הפטמות, ואז למטה יותר, חופן לי את הישבן ולוחץ על הדגדגן שלי.

ואז הנשיקה הקטנה על המצח לפני שהוא תופס אותי מהצוואר ולוקח את הראש שלי אל הזין שלו.

הריח שלו על הבוקר ממממ…

הטעם שלו, להרגיש את הרכות של הכיפה החמימה מהלילה.

ואז מגיע הלחישות והגניחות הקטנות.

אני מסככת את הזין שלו עם הרוק שלי ואז נותנת לו ביד, ביד השניה שלי אני מלטפת ונותן לביצים את היחס שמגיע להן.

אני מספרת לט את הדברים שהוא אוהב לשמוע, עד שאני זוכה לטעום את הזרע שלו.

ואז חוזרים לישון, כי אומנם זה בוקר אבל אנחנו ישנים עד הצהריים.

אין דבר שמענג אותי יותר, שמרטיב אותי יותר, מאשר שהוא תופס לי בצוואר, מצמיד אותי למיטה ונועץ בי את המבט שלו, כאילו הוא חיה שבוחנת את הטרף שלה רגע לפני שהיא נושכת.

איך שהוא מגלגל את העינים אחורה

איך שהוא ממלמל

איך שהוא חופן לי את הישבן כל כך חזק שהוא משאיר סימנים

איך שהוא לוחש לי סודות באוזן שרק לי יש את הזכות לשמוע

איך שהוא מביט בי, עמוק לתוכי

ואיך שהוא דוחף את הזין שלו עד הסוף לתוכי

אפשר שלא?

הוא חתיך, גבוה, סקסי

הוא יודע לכרבל וללטף, אבל גם לסטור ולקלל

הוא מחזיק אותי

הוא גורם לי להרגיש בטוחה

והוא מוציא אותי מדעתי, מכל הבחינות

אז כן, אני אובססיבית אליך

אני אוהבת אותך

הרבה פעמים בתור מזוכיסטית אני נהנת וחווה עונג מהכאב עצמו, או מהעוצמה והאווירה.

אבל הגעתי למסקנה שיש סוג של כאב שהוא בלתי נסבל, כאב נוראי, אבל גם אותו אני אוהבת, לא כי הוא נעים או מענג.

הוא מרגיש טוב כי אני יודעת שאחריו יגיעו הדמעות ששוטפות לי את הנשמה, והחיבוק המנחם שעוטף אותי וגורם לי להרגיש מוגנת ובטוחה.

זו ההנאה הכי טובה שיש.

כשאני יכולה ברגע להפוך לחיה לא אנושית שניזונה מההשפלות והזין שלו

שאני יותר משוגעת ממנו, לוקחת סיכונים ומותחת גבולות

שאני קמה בבוקר עם ההרגשה של הזין שלו בתוכי למרות שזה לא קרה כבר שבועיים.

לחשוב עליו בבוקר, בשיעורים, בעבודה, בערב, בחלומות

אני אובססיבית אליך

כשאנשך אותך בלילה אל תבוא בטענות, אתה ביקשת שאהיה כזאת

כואב לי בלב, כמו צביטה קטנה כזו.

כואב לי בגרון, כמו שרפה קטנה כזו.

כואב לי בכוס, כמו חדירה קטנה כזו.

וכואב לי בתחת כאילו דחפת לשם טרקטור