לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

" מי שמאמין לא מוותר"..." מי שמאמין לא מפחד ".... מי שיודע להצליף בתבונה גם יודע להנות מפרי עמליו... זו הכותרת לערב זה... לחודש האחרון שאוטוטו מסתיים.
השוט האדום המשיך הערב להצליף ללא רחמים.... ובגדולללללללללל !!!
" השוט האדום".... " הדובדבן שבקצפת ".... הללוייה !!!

כמו שכתבתי ב- 2 הפוסטים האחרונים.... הדשא תמיד ירוק...... אבל?... מה אבל?.....
האדום הוא הצבע השולט!!!..... 2 הצלפות אדומות ששוות דאבל צודק... !!!
השוט האדום היכה פעמיים!!..... בזמן הנכון.... ובגדוללללללללללללל !!!.... הללוייה !!!

הדשא תמיד ירוק..... אבל הלב , היצירתיות, והנשמה נצבעו הלילה באדום !!
הערב השוט האדום השאיר 3 סימנים בולטים של ספייס מדהים.... הללוייה!!

הדשא תמיד ירוק...... אבל הלב תמיד אדום!

צפירת הדומייה שהיתה הערב מחזירה אותי לאותו הלילה שלא יישכח לעולם.
הייתי בשרות מבצעי על אדמת ארץ הארזים.
הטנק שהייתי בו המפקד ספג פגיעה קשה של מטח פצמרים+ טיל נ"ט.
זוכר את אותו הרגע בו עלינו לעמדת תצפית ..... אני בצריח המפקד, ואיתי 3 אנשי הצוות.
פתאום ממקום בלתי נצפה נשמע קול נפץ אדיר סמוך לחזית הטנק.
מצליח לראות את הבזקי האש.... הנהג , והתותחן נפגעו מרסיסים , וכוויות.
הדממה , והדריכות שהיו לפני.... הפכו באחת לקולות צעקה של כאב, ושבר.
כוחות הפינוי הגיעו במהרה .
אני , והטען קיבלנו מכות יבשות , שריטות פה ושם..
סירבנו להתפנות וצוותנו לטנק אחר שגם חלק מציוותו נפגע.
תהיה נשמתם של אלו שלא שבו משדה הקרב צרובה בליבנו.

בפוסט הקודם כתבתי על המחקר שעושה חברה טובה שלי מזוג חברים שלי שנמצא באחת ממדינות אירופה במסגרת לימודי תואר שני.
כל מה שאני כותב בא מהשיחות שקיימתי איתם ועם זוג החברים השני שלי [ מנהלים מועדון בדסמי+אתר אינטרנט בדסמי וגם עוזרים לה פה, ושם בטיפים למינהם.
אחד התנאים הנוקשים [ קו אדום].... להיותך מנוי/ה באתר בדסמי הוא שאינך נשוי/ה!
בדיקה מקדימה של אימות נתונים מול מנהלי האתר.
נשואים/ות שכן נמצאים באתר+ במועדון.... רק אחרי שזה בהסכמת שני הצדדים ובאימות תעודת הזהות שלהם פיזית בפני מנהלי המועדון+ האתר.
כמובן שאי אפשר לעקוב אחרי מה שקורה בחוץ..... אבל במה שציינתי זה לא קורה.
כאן אצלנו השוני הוא גדול ..... אבל זה אנחנו.
חוץ ממסיבות ישנם טיולים לחברי הקהילה.
כשהייתי שם לפני כשנה וחצי בביקור התוודעתי לחוויה הזאת.
כזאת פתיחות בדסמית ישנה שם... איפה אנחנו ואיפה הם?.... דוגמא קטנה... היתה לא מזמן תוכנית טלויזיונית על הקהילה.... וכולה היתה בפתיחות ללא מסכות וללא הסתרת פנים.
האנשים שנמצאים באתר מזוהים/ות בשמות פרטיים אמיתיים.
אותה ישראלית [ הסטודנטית שנמצאת שם ].... החליטה לראיין את קבוצת הגיל מ-20 - 60.
בהנחה שאחרי גיל 60 אין על מה לדבר.
להפתעתה הרבה מצאה גם חברי /ות קהילה אחרי גיל 60 [ אבל הם מעטים/ות].
שאלה אותם/ן מה זה בדסם בשבילכם/ן?....אחדים/ות ענו לה ... האמת שלנו עם עצמנו.
ההכרה בהיותנו לשרת ולתת, להיות בשבילו/ה..... בכל מצב , ובכל תנאי[ כמובן בהסכמה]
ואיך זה מסתדר עם לקבל ספנקים, הצלפות?..... אמרו לה שהכאב בא מתוך הכמיהה, והאהבה לזה שנותן ומכאיב. ... מלווה בריגוש מיני שלא קרה לנו ביחסים רגילים.
נושא הפטיש תופס מקום גדול אצל הנשאלים/ות.... רובם של העונים/ות אמרו לה שנשאבו
לעולם הבדסמי באהבה ללבוש ולהעריץ לבוש פטישסטי.
רואים אישה לבושה בבגדי עור[ זה כבר עושה סחרחורת טובה בראש].
גם שם ישנם שולטות,נשלטות,מתחלפות.... השולטות בעיקר הן גרושות [ לא דומה לשלנו.]
שאלה אותן מדוע אתן שולטות?.... אנו לה כי בבית לא קיבלנו את המגיע לנו.
הנשלטות נשאלו אותה שאלה... והתשובה היתה חוסר תשומת לב , והערכה עצמית נמוכה.
נשלטים שנשאלו מה הביאכם לבדסם?.... האופי והחינוך הטוב שקיבלנו בבית שהאימא היא זו שהביאנו הלום.... [ מהכניסה להריון.. דרך ההולדה... והגידול בבית ]... גם זו תשובה.
שולטים אמרו לה..... העוצמה שבנו, האמונה העיוורת ביכולנו להוביל, ולהשפיע.
זה היה על קצה המזלג... יהיו עוד פרטים בהמשך.

בפירסום הקודם כתבתי על אודות המפגש המעניין בין 2 זוגות חברים שלי שנמצאים כעת באחת המדינות שמעבר לים.
כעת ניתן לומר אחרי צנזורה מסויימת שאותו זוג שהגיע מהארץ לצורך השלמת תואר שני
לא ידע שאני רשום באתר הכלוב.
מה שגם אני לא ידעתי זה שאותה צלע נשית בחרה לעשות את התואר השני במדעי ההתנהגות ... ולהתמקד במחקר מיוחד של החברה האנושית, ובזיהוי דפוסים כלליים בהתנהגותם של יחידים/ות, קהילות שונות... והיחסים ביניהם.
היא בחרה להתמקד בקהילות הבדסם הנמצאות על פני הכדור.
בעלה עושה תואר שני בייעוץ ,ופיתוח אירגוני!
כשהגיעו לאותו מועדון בדסמי שמנהליו חברים שלי[ הם גם מנהלים אתר אינטרנטי בדסמי]
בסוף הפוסט הקודם כתבתי על אודות המפגש ביניהם בפתח המועדון.
האישה שאלה בנימוס[ אחרי ששני הזוגות הבינו שהם ישראלים דוברי עברית. ]... האם יוכלו בזמנם הפנוי לשבת איתה על כוס קפה ולקבל קצת מידע על הבדסם.
מנהלי המועדון אומרים לה בשלוף... יש לנו חבר ילדות מישראל שנמצא באתר הכלוב הישראלי.... אולי כפתיח ראשוני תצרי איתו קשר?.... היא שואלת במי מדובר?..... אמרו לה
הוא נמצא בניק [ הניק שלי כמובן]..... תשאבי ממנו מידע אולי זה יספק אותך.
ואז מגיע בעיה נוספת... על מנת לשלוח הודעה חייבים להירשם לאתר.
גם בעיה זאת נפתרה בקלות... והנה ערב אחד מהבהבת לי הודעה אדומה מניק לא מוכר.
למען האמת הייתי מופתע .... ניק נטול פרופיל... מה לי ולזה.
לא עניתי עד ש.... הם שלחו לי את מ"ס הפון שלהם, וכתובת המייל .
אחרי שהבנתי במי מדובר .... אמרתי איך זה יכול להיות?...... טילפנתי אליהם ואז הם סיפרו
ממי קיבלו את הניק שלי.... שנינו היינו בהלם מהסיטואציה.....היא סיפרה לי אודות עבודת התיזה במסגרת התואר שני שהתחילה לפני כחודשיים.
כבר כעת ניתן לומר שזו פעם ראשונה [ לפחות כאן בארץ] ששמעתי ממנה על אודות מישהי/ו
שבחר להתמקד בקהילת הבדסם.
אותה אישה יקרה גולשת בכלוב מידי פעם, וכמו כן באתרים אחרים על פני הגלובוס.
אבל עיקר העבודה שלה מתנהל בחי באותה מדינה בה הם נמצאים.... היא ובעלה.
תוצאות ראשוניות ממה שהצליחה לדלות בפרק הבא..... שבוע טוב.

בפוסט הקודם כתבתי על ההפתעה שקיבלתי מזוג החברים שלי.
מה שאני יכול לומר כעת הוא שהפנייה מהם היתה אז דרך זוג חברים נוסף שלי שחי באחת מהערים הגדולות באירופה.
זוג החברים שלי שהגיע מארצנו לצורך לימודי תואר שני ... שאל שם היכן ניתן למצוא מועדון בדסמי רציני .
במקרה או שלא.... הם הופנו לאותו מועדון שמנוהל ע"י זוג חברים נוסף שלי.
כשהם הגיעו לשערי המועדון... שאלה אותם הסלקטורית האם הם יכולים להציג בפניה את
כרטיס החבר שברשותם?.... הם ענו לה שאין להם.
הם לא הורשו להיכנס.... ואז האישה שאלה בנימוס את השומרת , האם ניתן לפגוש מישהו/י
מבעלי המועדון?.... נאמר להם להמתין.. ואז הגיע האישה מזוג החברים שלי שמנהל את
המועדון [ היא ישראלית שנשואה לאזרח אותה מדינה].... חיו בארץ ולאחר נישואיהם השתקעו במדינתו של הבעל.
איך שמבטיהם/ן של שתי הזוגות הצטלבו שואלת מנהלת המועדון בעברית בחיוך... נכון שאתם מישראל?.... איך ידעת? שואל הבחור, והיא אומרת רואים עליכם.... ומכאן התחילה
ידידות מאוד מענינת שבעקבותיה הם הגיעו עד לפנייה אלי דרך אתר הכלוב.
מה קרה בעקבות המפגש ביניהם בפתח המועדון..... ואיך זה מתקשר לנושא שעליו התבקשתי לכתוב ..... יהיה בשבוע הקרוב.

בשלהי ינואר האחרון פורסמה מודעת דרושים/ות תמציתית ברוח הומוריסטית , עם קורטוב מסויים של רצינות מתבקשת.
תגובה אחת שהגיעה דרך הודעה פרטית.. פתחה חלון מעניין, ומפתיע למציאות אמיתית
שנמשכת בעצם הימים האלו, ותימשך בשנה הקרובה.
אותה הודעה היתה מנוסחת בזו הלשון : הרינו ליידע אותך שאחרי עיון קצר בבלוג שלך
ובפוסט "דרושים/ות" .... אשמח אם תיצור עימי קשר.
מכיוון שהניק והכתובת המצורפת לא היו לי מוכרים לא התייחסתי לעיניין.
אחרי כמה ימים שוב הודעה מאותו ניק... והפעם מצורפים מ"ס טלפון ... וכתובת מייל פרטית .. ומקום מגורים.
כאן כבר נדלקו האורות .... הייתי בשוק, בהלם מוחלט!!
תשאלו מדוע?.... ובכן זוג חברים שלי שנסעו ללימודי תואר שני ... היא במדעי התנהגות
והוא בפסיכולוגיה קלינית.
שניהם מימשו את זכותם ללימודים בחינם עקב היותם נכדים ליוצאי xxx.... ע"י כך שברשותם דרכון נוסף [ גם אני באותו סטטוס כמוהם].
ואז בבת אחת מגיע הצילצול [ בדיעבד הם ידעו שאני מופתע, המום לחלוטין].
אני רואה על הצג את המ"ס.... ומשיב את בטוחה שהגעת לכתובת הנכונה?
אותה אישה אומרת לי....xxx מה נשמע?....ומוסיפה בקורטוב של חיוך....מה אתה עושה כאן?.... לא מצאת משהו יותר מרענן, אמיתי, מבטיח, אטרקטיבי, מוחשי?
נתתי לה לסיים את שליחת החיצים בכינון ישיר... ואז אומר לה מה זו תאומרת?
כאן נמצא האקשן האמיתי של החיים, כאן מתרחשות הטלונובלות האמיתיות שלא תראי באף סידרה טלויזיונית, פה נמצאת תמצית מהות קיומנו עלי אדמות.
מכיוון שדיברנו דרך רמקולים פתוחים בעלה מתערב בשיחה ואומר לי... xxx שתדע יקירנו שתשובותיך החד משמעיות ללא כחל וסרק היו, ויהיו בהמשך פתיח לנושא שלא תיארת לעצמך בהקשר שלנו לבדסם.. ומה הביאנו להתקשרות הכל כך מפתיעה ביננו ועוד דרך אתר הכלוב.
עד כאן ההקדמה.... חשוב לציין שהיוזמה לפירסום הגיעה מהם.
החלק הבא ... מפתיע לא פחות.... פרטים בקרוב . שבת נעימה.

בקרוב מאוד יעלה לאוויר פוסט אחד או יותר מיוחד במינו.
מה שניתן לומר בשעה זו..... 2 הפוסטים קשורים אחד לשני בקשר עקיף.
מה שתקראו יהיה סופר מעניין, מרגש... פרטים בקרוב לאחר הסרת צו איסור פרסום גורף.