לראות את הקיים , לנבוע מהיש, להתמיד להתחדש .

צפירת הדומייה שהיתה הערב מחזירה אותי לאותו הלילה שלא יישכח לעולם.
הייתי בשרות מבצעי על אדמת ארץ הארזים.
הטנק שהייתי בו המפקד ספג פגיעה קשה של מטח פצמרים+ טיל נ"ט.
זוכר את אותו הרגע בו עלינו לעמדת תצפית ..... אני בצריח המפקד, ואיתי 3 אנשי הצוות.
פתאום ממקום בלתי נצפה נשמע קול נפץ אדיר סמוך לחזית הטנק.
מצליח לראות את הבזקי האש.... הנהג , והתותחן נפגעו מרסיסים , וכוויות.
הדממה , והדריכות שהיו לפני.... הפכו באחת לקולות צעקה של כאב, ושבר.
כוחות הפינוי הגיעו במהרה .
אני , והטען קיבלנו מכות יבשות , שריטות פה ושם..
סירבנו להתפנות וצוותנו לטנק אחר שגם חלק מציוותו נפגע.
תהיה נשמתם של אלו שלא שבו משדה הקרב צרובה בליבנו.