להיטרף על ידיו מרגיש כמו לטבוע בתוך מים, שיש בתוכם חוט חשמל. זרמים סוחפים את גופך עד שהם מציפים אותך.
אין חמצן. אין מחשבה. אין שליטה.
וכשזה נגמר, הוא שולף אותך החוצה מהמים. החשמל עדיין רוקד על עורך, זרמים מתיזים ניצוצות בין הגוף שלך ושלו, אבל את שוב יכולה לראות ולחשוב בבהירות.
הדבר היחיד שאת מצליחה להרגיש הוא כאילו קרעו אותך לגזרים. כאילו הכימיה של הגוף שלך עברה שינוי מוחלט, ויצאת מהמים אדם שונה לגמרי.
אני שונאת אותו על זה.
אני שונאת אותו יותר מששנאתי מישהו אי פעם. האושר מתפוגג והתחושה המוכרת של זעם ושנאה מתעוררת מחדש.
הוא לא מדבר, אבל אני מרגישה את הכוח מבעבע מתחת לעורו.
אני מרגישה את התשוקה שלו. את הצמא. את החיה הרעבתנית המאיימת להתפרץ מעורו.
אם היא תתפרץ, אני כבר לא אוכל לבטוח בעצמי שאעצור בעדו מלטרוף אותי מבפנים החוצה. הלואי ויכולתי.